more from
NaNa Disc | נענע דיסק
We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

ע​ב​ו​ד​ה ע​ב​ר​י​ת

by עבודה עברית

/
  • Streaming + Download

    Includes unlimited streaming via the free Bandcamp app, plus high-quality download in MP3, FLAC and more.

      ₪80 ILS

     

1.
ילד מזדקן, ילד מתקלקל לומד את הפרנציפ רק אחרי שהוא נופל מדבר לא טוב, ילד תעזוב זה מה שאומרים לו כשהוא נופל ברחוב היום התעוררת בשתיים בצהריים ראית מה שעה איזה חושך בעיניים מה לעשות כשאבא מתעצבן אתה כבר השנה אמור להתחתן ילד מזדקן, ילד מתקלקל לומד את הפרנציפ רק אחרי שהוא נופל קמת והלכת לתל אביב בבוקר ראית אנשים שעולים כל כך ביוקר מה המחיר של ילד מלומד שלא רוצה לחיות ומרגיש כמו אף אחד ילד מזדקן, ילד דיפלומט מדבר הרבה בשבילנו זה מעט גר לו במיטה, מדליק תנור חימום כמה זה מוזר כשחיים משעמום אמא יקרה, ילד מזדקן זה עצוב הרבה כשמלווים לך את הבן קחי אותי בצד, דברי אתי לבד אני רוצה לבנות קוביות על המרבד
2.
בית לך בניתי שם בחול - ארץ ישראל שרתי שיר יפה על ים כחול - ארץ ישראל מה מילל, הו שומר מה מילל. ערב שוב נוטה על הגולן - ארץ ישראל שם חייל צעיר אורב דומם - ארץ ישראל מה מילל, הו שומר מה מילל. כמה שאני אוהב אותך - ארץ ישראל למה זה אני עצוב כל כך - ארץ ישראל מה מילל, הו שומר מה מילל.
3.
אני אוהב לישון להיות תמיד בתוך חלום אני אוהב לישון וכך עובר לי כל היום כמה זה טוב מיטה עם שמיכה של פוך עבה כל היום כל הלילה הוי כמה טוב לישון אני אוהב לישון להיות תמיד בתוך חלום אני מוכרח לישון וכך עובר לי כל היום פעם הייתי קם להציץ על העולם שום דבר לא הבנתי די יותר לא קם אני אוהב לישון להיות תמיד בתוך חלום אני אוהב לישון וכך עובר לי כל היום אני אוהב לישון להיות תמיד בתוך חלום אני מוכרח לישון וכך עובר לי כל היום
4.
אתה ששרת שירים להמס לבבי. אתה ששזרת חרוזי אהבה בשערי. אתה שקידשת נעורי עד תום נערי. אתה שרשמת הבטחה בלשונך על גופי: חכי אהובה, לי תהיי אחת יחידה חכי אהובה, לי תהיי אחת יחידה ובחלומי עודני, מחבקת לא מרפה. כל השנים הריני, חיה בשבילך. עכשיו שחזרת עייף מתוך סבך השנים. עכשיו אתה בא ואיש כבר ישן לצידי. עכשיו אתה בא ושנות דור חרותות בפנים. עכשיו אתה כאן אך קולך נאלם נערי: חכי אהובה, לי תהיי אחת ויחידה חכי אהובה, לי תהיי אחת ויחידה ובחלומי עודני, מחבקת לא מרפה. כל השנים הריני, חיה בשבילך.
5.
בגלל הרוח יהיה מה שיהיה אני עוד אשנה אני אגשים את חלומי נושאי בשורה רעה מכות או עוד גזירה לא ישנו את מהותי אני את והאל שלצידי עוד ננצח לא בגלל הכוח רק בגלל הרוח הנושבת בגבי רק בגלל הרוח בתוכי במוחי בנשמתי רק בגלל הרוח בתוכי בדמי בנשמתי את שיש לי להגיד אני עוד אצרח אפילו בירח ישמעו מי שיגיד לא כך אותו לא אשכח יבוא היום אוכיח צדקתי אני את והאל שלצידי עוד ננצח לא בגלל הכוח רק בגלל הרוח הנושבת בגבי רק בגלל הרוח בתוכי במוחי בנשמתי רק בגלל הרוח בתוכי בדמי בנשמתי
6.
שיר מספר שמונה נה נה ני דיגידם דיגידם, נה נה ני דיגידם דיגידם, נה נה ני ני ני דיגידי דיגידם, יונתי, תמתי, חמדתי, יפתי, כלתי, נשמתי, את שלי לילי ואני רק שלך. שושנה שלי, יונה שלי, בואי אל גני, כי דודך אני ילדה תמה שלי. כי הינך יפה רעייתי, עינייך כיונים. בגינת אגוז הנצו רימונים. יונתי, תמתי, חמדתי, יפתי, כלתי, נשמתי, את שלי לילי ואני רק שלך. חבצלת השרון שלי, שושנה בין החוחים, בין חוחים, בין חוחים. רקתך כפלח הרימון מבעד לצמתך, בואי נלך. יונתי, תמתי, חמדתי, יפתי, כלתי, נשמתי, את שלי לילי ואני רק שלך. לשדות נצא תמה שלי, נלינה בכרמים, ענבים בכרמים, כי הנה הסתיו חלף עבר, פיתח גם הסמדר, בואי כבר. יונתי, תמתי, חמדתי, יפתי, כלתי, נשמתי, את שלי לילי ואני רק שלך.
7.
הילדים עוד מחזיקים בכוח ונראה שמתקדמים לאט כבר שבועיים מסתובב גבוה ייקח אותה ויברח ונדמה שישוב. באה שעה שהתכוון לפגוע להפוך קוסם של לילה אחד כבר שבועיים מסתובב בלי כוח ייקח אותה ויברח ונדמה שישוב. בין לבין העיר סגורה עכשיו תלמידים שלו יושבים בה הוא יזכה בה במילה אחת מזמן כבר מילים לא נגעו בה הילדים עוד מחזיקים בכוח ונראה שהתעייפו מזמן כבר שבועיים מסתובב גבוה יקח אותה ויברח ונדמה שישוב. בין לבין העיר סגורה עכשיו תלמידים שלו יושבים בה הוא יזכה בה במילה אחת מזמן כבר מילים לא נגעו בה ונדמה שישוב ונדמה שישוב.
8.
אני הולך אלייך כל ימי אני הולך אלייך מסונוור האבנים פוצעות את כפותי אבל אני איני מרגיש דבר אני חוזר מארץ לא זרועה מושיט ידי ללטוף את שערך הנני כאן, אך כמו יונה פצועה אני נופל תמיד מול שערך הנני כאן, כמו ציפורים חגות הנני כאן, מביט מן הגגות הנני כאן, כמו אבן בגדר, כמו סלע, כמו באר אני האיש אשר תמיד חוזר, חוזר... אני חוזר מאלף גלגולים אני נזיר, בן מלך וקבצן ובלילות בבכות השועלים אני חולם וער בך בו בזמן אני רואה אותך, הרחוקה כמו נסיכה שבויה במגדלים בין סורגים יושבת ומחכה הה, אלוהים.... הה, אלוהים גדולים הנני כאן... ואת חיכית כמו האבנים וכמו הבור להלך במדבר זריחות רכות נשקו אותך פנים שקיעות כבדות נשקו אותך צוואר כך ראיתיך יושבת ומצפה ובעינייך אור ועצב רב כך לקחתיך איתי אל החופה את היחפה עם כתר של זהב הנני כאן...
9.
בתחנה בבאר שבע עמד קטר ומספרו שבעים, ארבע מאות, ארבע עשר קטר קיטור תשוש, קטר קיטור ישן, עמד בתחנה והעלה עשן הגיעה עת לזוז, המבקר שרק, וגם נתן את הסימן בדגל ירקרק לבו של הקטר התחיל אזי לפעום והוא מוכן לצאת לעבר הצפון וצ'יפ צ'יפ צ'אפ הקטר נשף וטיק טיק טאק הגלגל דפק ואז הפסים זה לזה אמרו: "שבעים, ארבע מאות, ארבע עשר - זה הוא" בדרך לצפון הם התקדמו לאט עברו בתחנות אך הקטר שם לא עמד עברו בתוך שדות, עברו על פני גשרים, וכשנוסעים מהר המרחקים קצרים קטר כזה ישן, שחור ומלוכלך איך ארבעה קרונות עם הנוסעים הוא עוד משך עבד הוא כמו סוס - כל בורג הוא אימץ ולבבו וכבר כמעט חשב להתפוצץ וצ'יפ צ'יפ צ'אפ... הקטר גם לא חלם שזה עתיד לקרות שאת עצמו יביא אי פעם לבית-הקברות רעיו החלודים עמדו כאן ראש אל ראש חמש מאות וחמישים ותשע-מאות שלוש אז ברמן את צינור הדלק אט סגר האש כבתה לאט והקיטור גם כן נגמר וברמן למנהל בקול חנוק אמר: הנה שבעים ארבע מאות ארבע עשר. וצ'יפ צ'יפ צ'אפ, הוא כבר לא נשף וטיק טיק טאק, הגלגל לא דפק ואז פס אחד לשני לחש: "המלך מת - יחי המלך החדש!"
10.
עננה ניצבת במקום שלה, אותה הנקודה לבד בשמיים. עננה אולי היא תעלה לך, אולי היא גם תרד, אבל בינתיים. איך את לא רואה שאת תקועה, תמיד אותו מקום רק עם מישהו אחר, ניצבת בתנוחה הידועה, הרוח שתנשוב והגשם שירד מהר... עננה תמיד בתוך הערפל היא לא יודעת איך ברוח לא שטה. עננה אוהבת את השמש, הצל שלה נופל עלינו למטה. איך את לא רואה שאת תקועה, תמיד אותו מקום רק עם מישהו אחר, ניצבת בתנוחה הידועה, הרוח שתנשוב והגשם שירד מהר... איך את לא רואה...
11.
התשמע קולי, רחוקי שלי, התשמע קולי, באשר הינך - קול קורא בעוז, קול בוכה בדמי ומעל לזמן מצווה ברכהנ תבל זו רבה ודרכים בה רב. נפגשות לדק, נפרדות לעד. מבקש אדם, אך כושלות רגליו, לא יוכל למצוא את אשר אבד. אחרון ימי כבר קרוב אולי, כבר קרוב היום של דמעות פרידה, אחכה לך עד יכבו חיי, כחכות רחל לדודה.
12.
בחמש קם צייד ויצא את ביתו. אל היער צעד ודרך קשתו. עד הערב סבב, לא הצליחה דרכו. גם צמא, גם רעב אחזו אותו. סר פנים ונסער חזר לכפר, והנה זוג ברבורים בנהר. לבנים ויפים, אוהבים וזקופים. מיד חץ שלח באחד. שם ראשו על הכר הצייד שעייף, וחלום לא מוכר את שנתו טרף. נערה מעונה אל הבית פרצה, בידה הקטנה אחזה נוצה. שתי עיניה יפות, צופות, נוזפות; כל הלילה דמעותיה שוטפות. מה חטא, מה עוון אהובי הלבן מחר, לך ליד הנהר. בחמש קם צייד ויצא את ביתו, אל המים צעד ודרך קשתו. ברבורה עדינה, לבן גונה, ראתה את הצייד בעינה. היא שלחה מקורה וקרעה בבשרה, מולו, צללה בצילו. [כל העולם דממה...] [כל העולם שממה...]
13.
לעתים את לא קולטת שאני איתך ואין אחרת בכל יום שעובר אני אוהב אותך יותר מסתגר בחדרי חדרים שלא יראו בי אבל מה את מבינה, מה את מבינה לא אמרתי שאת לא בסדר רק שלא מוצא בי מה להכיר תסתכלי על עצמך איך את מתלבשת כאילו הולכת למסיבת ריקודים ואני עם רוחות הסתיו בשלכת עץ עירום כביום היוולדי לעתים את לא קולטת שרק אותך אני רוצה ובלעדייך אני כמו סהרורי מתהלך בדרכים לא מביט לצדדים כי אין אחרת מה את מבינה, מה את מבינה
14.
לא תבואי שישי שבת זהו יום הבוחר לא תבואי שישי שבת זהו יום הבוחר זהו יום הבוחר זהו יום הבוחר לא תבואי שישי שבת זהו יום הבוחר לא אנחנו לא חיות רק בני אדם לא אנחנו לא חיות כן אנחנו העולם לא תבואי שישי שבת זהו יום הבוחר
15.
חשוב על עצמך חשוב על העתיד חשוב על אהבה כי זה מה שצריך אומרים לך זה טוב קוראים לך ירוק ואז עוזבים אותך מבולבל כמו תינוק תנו לי דרך - ביקשת תנו לי רגע לחשוב תנו לי שקט - שאלת תנו לי בירה לשתות היית ילד טוב קנית השכלה וכך פתאום נפלת ואמא כעסה מדוע זה קורה שאלת חברים טיילת בעולם חזרת לא תמים תנו לי דרך - ביקשת תנו לי רגע לחשוב תנו לי שקט - שאלת תנו לי בירה לשתות
16.
אמרו שזה הסוף שלו, אמרו שהוא הלך אמרו שכח הכל, התחיל ללמוד תנ"ך ראו אותו בכרם עם דוד הזקן אבל יותר מכל דבר אהב הוא לנגן בגיטרה, הגיטרה, גיטרה אמרו שזה הוויסקי, עשה אותו אדיש גמרו עליו בבית, אמרו עליו קדיש אמרו שלא יצא מזה חבל על המסכן אבל יותר מכל דבר אהב הוא לנגן בגיטרה, הגיטרה, גיטרה יותר מכל דבר אהב הוא לנגן בגיטרה, אהב הוא לנגן בגיטרה. אמרו עליו עושה עשן ומשחק באש הנשמה בוערת, השכל מתייבש סיפרו שרף את הגשרים, עבר את הירדן אבל יותר מכל דבר אהב הוא לנגן בגיטרה, הגיטרה, גיטרה אמרו עליו שלא יחזור יותר מן הגלות גמרו עליו חזק בכל טורי הרכילות סיפרו שהשתגע, בולע, מעשן אבל יותר מכל דבר אהב הוא לנגן בגיטרה, הגיטרה, גיטרה אבל יותר מכל אהב הוא לנגן בגיטרה, אהב הוא לנגן בגיטרה. סיפרו עזב ת'בית, הזניח משפחה פגש אישה צוחקת, עזב אותה בוכה סיפרו שכל הציפורים ברחו לו מן הקן אבל יותר מכל דבר אהב הוא לנגן בגיטרה, הגיטרה, גיטרה עכשיו אתם רואים אותו כאן על הבמה שר לכם ת'שיר הזה עם כל הנשמה אז כן היה או לא היה או לא היה או כן יותר מכל אהב הוא לנגן בגיטרה בגיטרה, הגיטרה, גיטרה יותר מכל דבר אהב הוא לנגן בגיטרה, אהב הוא לנגן בגיטרה.
17.
זה קורה שהדרך מתמשכת זה קורה יש ללכת ללכת שום דבר לא ידוע לא שנה לא שבוע יש לנוע לנוע ולחשוב שהייתי יכול לחזור על הכל אבל בן-אדם זה קורה זה קרה שהדרך התמשכה לי זה קרה לא ידעתי איך זה בא לי שום דבר לא ידוע לא שנה לא שבוע יש לנוע לנוע ולחשוב שהייתי יכול לחזור על הכל אבל בן-אדם זה קרה זה יקרה ואולי בסוף הדרך שנראה כי הדרך מתמשכת שום דבר לא ידוע לא שנה לא שבוע יש לנוע לנוע ולחשוב שהייתי יכול לחזור על הכל אבל בן-אדם זה יקרה
18.
לגור בדירת פאר לחשוב שאתה מיליונר להתעורר אחר הצהריים ליד נערה או שתיים מכונית בצבע אדום לשיר שירי אהבה ושלום לטייל בחוצות העיר להכריז - אני ראש העיר לא לעבוד לעולם לא לשרת שום אדם רק הראש בעננים מטפס שם במרומים אשליות להפליג למרחקים לשוט בכל הנמלים לטייל בפריז או ברומא לחיות כמו קזנובה אשליות אשליות רבות אך רובן אינן מתקיימות שם אולי בחלומות האשליות היפות מתגשמות
19.
למה לא אמרת לי שאימך היום איננה למה לא אמרת לי שהיום את לבדך למה לא סיפרת לי שאביך ברח ממנה למה לא סיפרת שאחותך יפה ממך יפה ממך, יפה ממך. למה לא אמרת שלחדרך כניסה נפרדת למה לא סיפרת לי קודם כמה את טובה למה לא סיפרת לי שהיום אינך עובדת למה לא אמרת שיש לך זמן לאהבה לאהבה, לאהבה. למה לא סיפרת שאת בבעלך בוגדת למה לא אמרת לי שעכשיו הוא בחופשה למה לא סיפרת לי שהיום אינך עובדת למה לא ידעתי קודם כמה את אישה כמה את אישה. למה לא אמרת לי שכדאי ממך לברוח למה לא אמרת שהחיים יפים כל כך למה לא גירשת אותי כשעוד היה לי כוח למה אלוהים רצה שאפגש איתך.
20.
שוב המדחום עולה אני לא אשתנה אותו סיפור ישן תופס אותי כל פעם. הוא התקשר אלי דיבר אלי מילים יפות ללא כיסוי. אמרו לי להיזהר אף פעם לא למהר אך כל מפגש נרגש נפלתי מחדש. שמעתי בחיי יותר מדי מילים יפות ללא כיסוי מה אם הוא בחור הגוןנ זה מכפיל את הסיכון. מה אם יש לו כסף רבנ לא רוצה עובר ושב שמעתי דיבורים של כל מיני גברים, לכל אחד סיפור עם תשע בחיבור. הפעם אמרתי די זה לא כדאי, מילים יפות ללא כיסוי. מה אם הוא רומנטיקןנ שיהיה רומנטי שם. מה אם יש לו לב זהבנ שיגור אצל הוריו. שוב המדחום עולה אני לא אשתנה. אותו סיפור ישן תופס אותי כל פעם. הוא התקשר אלי דיבר אלי מלים יפות ללא כיסוי, והבטחות ללא גיבוי, הסוף תמיד חסר סיכוי.
21.
אני אצבע את השלכת בירוק אם רק תאמרי אני אטבול בחורף בנהר עמוק אם רק תאמרי אני אלבש את החולצה הצהובה אני אקנה לך אניה עם ארובה אני אבוא במקום ההוא שעוד לא בא אם רק תאמרי אני אשיר לך סרנדות גם ביום אם רק תאמרי ואעבור את הרמזור באור אדום אם רק תאמרי אני אפסיק באחרות להתבונן ואת הלב והנשמה רק לך אתן אף פעם לא אומר לך לא, אומר רק כן אם רק תאמרי אני אוריד לך את הגשם בשרב אם רק תאמרי ולחפש אצא את פרח הזהב אם רק תאמרי אני אקח אותך לארץ רחוקה ואת ראשך אכתיר בכתר של מלכה ובסוכות אבנה לך יופי של סוכה אם רק תאמרי
22.
מערכה ראשונה כאן אני מתחיל וכאן אני עוצר נשימה בא הריגוש המזויף שערורייה נכנסת הפיה הטובה אני נותן לה לרקוד ריקוד לאור ירח ורואה אותה אחרת עם בוא האור הנה אני שר לך הנה אני בא כמו האור הנה אני שר לך הנה אני בא אלייך הנה אני שר לך הנה אני בא כמו האור הנה אני שר לך הנה אני בא אלייך עוד באותה העונה חיפשנו אהבה והיא חיכתה לנו מרחק נשיקה באה הרוח ולקחה מה שלקחה מה שנכנע בי נמנע אני נותן לה לרקוד ריקוד לאור ירח ורואה אותה אחרת עם בוא האור הנה אני שר לך הנה אני בא כמו האור הנה אני שר לך הנה אני בא אלייך והריקוד הזה ככה וככה היה שקט שלפני הלחישה שה הוא לא מוצא מילה גברת מגודרת אחת תעלומה חידה ששכרה בצידה אני נותן לה לרקוד ריקוד לאור ירח ורואה אותה אחרת עם בוא האור הנה אני שר לך הנה אני בא כמו האור הנה אני שר לך הנה אני בא אלייך לאור ירח שמרי לי את הריקוד הזה ריקוד לאור ירח הנה אני בא כמו האור הנה אני שר לך הנה אני בא אלייך...
23.
כשאתה חיוור מצער, מתחפר בשתיקתך - תן לי לדבר אליך וללכת בין צלליך להיות איתך. לא אשאל אותך מדוע, לא אחריד את בדידותך זהירה, כמו מהססת, באותות חיבה וחסד אדבר איתך. יש בי כוח, יש בי כוח, אל תחוס עלי, אל תפריע לקוצים שלך לשרוט את רגלי. כשאתה עייף עד מוות לא נרדם בחשכה בשעה שסיוטיך מרדפים חלומותיך - אשאר איתך. על ידך אני נודדת בין שנתך ליקיצתך, המילים שלי שבירות הן וכפות ידי קטנות הן - אך הן לצידך. כשאראה, או כשתאמר לי חרש, חרישי, כי מתיך מתקבצים - גם אני ארכין ראשי. לא אשאל אותך מדוע, לא אחריד את בדידותך זהירה, כמו מהססת, באותות חיבה וחסד אדבר איתך.
24.
יש מנגינה ואותה לעולם לא אזכור החבויה חידתי ללא פיתרון זרם המעיין מלב ההר זרם המעיין ללב מדבר השמיע ניגון לי ניגון כה מוכר וכה יקר זרם המעיין ללב מדבר זרם המעיין והוא אמר אלייך נכספתי אני מאושר כך הוא אמר ליד המעיין בלב מדבר ומי יודע אולי קולו היה קולי ומי יודע את חידתי
25.
על ספסל בגן יושבת ופרחים בשערה, שרה עם הרוח הקרירה, ועיניים צוחקות לה נמשים בקצה אפה, ושורק לה שחף מכפה. אם יש לך שמש, יש לך שמש, יש לך שמש בלבך, בוא והושט לה את ידך. חתלתול אחד מופיע בא מעץ שבשדרה, הוא מביט בשקט לעברה, היא על הספסל יושבת ושקועה בחלומות, ועיניה אט נעצמות. אם יש לך שמש, יש לך שמש, יש לך שמש בלבך, בוא והושט לה את ידך. היא עדיין שם יושבת שערה עכשיו שיבה, עוד חושבת על האהבה אם יש לך שמש, יש לך שמש, יש לך שמש בלבך, בוא והושט לה את ידך.
26.
ישנה ברוח של הבוקר הרגשה של חוסר משקל כשאתה עוזב בשקט את הצריף המכוסה בטל ובחצר ישנו צינור שהמים עוד נוזלים לו מן החור ויש ים יותר למטה להם יהיה תמיד, תמיד לאן לחזור שוב לא ישנת כל הלילה אתה קורא לזה חגיגה אבל מרגע שגמרת אתה שוב מוכה דאגה אתה חוזר אל כאביך אתה עוד מנסה לשמור שלא יקרה בך שינוי שיהיה לך תמיד לאן לחזור
27.
מעמק לגבעה מהר להר כענני הסתיו גולשים בסתר עדרי הצאן בשיר להם אז שר פזמון עצוב רועה צעיר ועדר. שתו, שתו, שתו, העדרים בחליל לכם אנעים לי לי לי... לי לי לי... אני ארעה צאני כחום היום והשרב גם הוא לא יפחידני כי יש לי פנאי לשבת ולחלום על היפה אשר אוהב הנני. שתו, שתו, שתו, העדרים בחליל לכם אנעים לי לי לי... לי לי לי...
28.
ואני ראיתי ברוש שניצב בתוך שדה מול פני השמש. בחמסין, בקרה, אל מול פני הסערה. על צידו נטה הברוש, לא נשבר, את צמרתו הרכין עד עשב. והנה, מול הים, קם הברוש ירוק ורם. הנה ברוש לבדו, מול אש ומים; הנה ברוש לבדו, עד השמיים. ברוש לבדו, איתן, לו רק ניתן ואלמד את דרכו של עץ אחד. ואני כמו תינוק שנשבר ולא יכול מול פני השמש. בחמסין, בקרה, אל מול פני הסערה. הנה ברוש לבדו, מול אש ומים; הנה ברוש לבדו, עד השמיים. ברוש לבדו, איתן, לו רק ניתן ואלמד את דרכו של עץ אחד.
29.
אל מול עיני חולפות עכשיו תמונות, רכבת לילה עמוסת קרונות בחלונות מוארים. בתמונה אחת עוד ילד, באחרת גג ודלת כה מוכרים. אני רואה ספסל ותחנה ויד מונחת על כתף קטנה, וחיוכים חמים. מישהו עצום עיניים הצוחק עד לב שמיים, נער תמים. איזה עולם מוזר. עולם מוזר. שפתיים לוחשות באפילה, רואה ולא שומעת אף מילה לפני הנשיקה. איך שימרנו את הטעם איך הלב הכה כמו רעם עד השתיקה. איזה עולם מוזר. איך הזמן שלי נוסע ואני היטב יודע איש לא חזר אל קו ההתחלה זוהי רק משאלה.
30.
כל העיר יוצאת קבוע רק אני יוצא אחרון החיים זה לא טרבולטה ואני לא ניוטון ג'ון כל העיר גמרה תיכון והתיכון אותי גמר חוץ מזה אני נמוך עומד או יושב זה אותו דבר אז אולי אני לא יודע מי המלך של ביירות אבל אני מוכן להיות לך קינג בהזדמנות!!! כל העיר עושים חיים רק אני נטול תקווה כל העיר הם עורכי-דינים ואני בכיוון של עד מדינה יעקב אמר שהחיים לפני שאסור לעמוד בצד אבל אפילו הצד לא שם עליי ואני כבר דוקטור בלהיות לבד. אז אולי אני לא יודע מי השר של הבריאות אבל מוכן להיות חולה עלייך בהזדמנות!!!
31.
את אותו הבוקר לא אשכח, כשטמנת ראשך בתוך הכר. אור השמש על האוהל נח, וראשי הלום שיכר. כשלחשתי באוזנך את שמה, את ידי אספת ביד קרה, ודמעה אחת חמה אל כפות ידי נשרה. הנה ימים רבים חלפו ושתי ידי עייפו, ועינייך מה יפו, כעיני רחל. אני אוהב אותך לאה, אוהב אותך גאה. אם אשכח אותך לאה שמי לא ישראל. אל יימר לבך על אחותך, הן בנייך לצידך יושבים. אל תפני אישה את מבטך, כל חלומותי קרובים. מה בקשתך, אמרי לאה, שבע השנים חלפו מזמן, ונותרה רק עוד שעה טרם ייסגר הגן. הנה ימים רבים חלפו ושתי ידי עייפו, ועינייך מה יפו, כעיני רחל. אני אוהב אותך לאה, אוהב אותך גאה. אם אשכח אותך לאה שמי לא ישראל.
32.
קומו בואו צאו עמנו למפגש האגודה זו החבורה שלנו בציון תתן הודה מקצווי הארץ בואו מן העיר מן המושב כשתגיעו אז תגידו מי שבא לא בא לשווא הנה מה טוב ומה נעים מה טוב ומה נעים עם הזמר הקולח יתרונן לב כל אורח הללו בשיר שמח את הכוס נרים כל החברים לצחצח גרונים אני לדודי ודודי לי זו סיסמת החברים תשתו יין תנו גם לי זה לזה בקול נרעים דור לדור שירים ישירו שיר כזה לא ישכח נעלוז זקן עם נער ונפשנו כה תפרח הנה מה טוב ומה נעים... מה יפיתם מה נעמתם בתופים ובמחולות כל עדות הארץ באו כקיבוץ הגלויות אז בשיר וקול תודה נגלגל ונסלסל את פזמון האגודה כאן עם כל בית ישראל הנה מה טוב ומה נעים...
33.
יש לי הרגשה קצת משונה כמו היתה פגישה זו ראשונה כי לחזור אלייך זה כמו אל אהובה שנותרה רחוקה. כן, ישנן יפות ממך אולי, יש מראות שאין בך בוודאי אך כשפתאום לבד, רק את לי ארץ אהובה חסרה, כן פשוט חסרה. ושוב כחול ושוב לים - אצלך כמו תמיד ושוב קצת לח ושוב קצת חם - אצלך כמו תמיד, ובלילות אביב פורחים שמיים, איזה כוכבים. ושמש נחה על הגג - אצלך כמו תמיד ושוב עירי עוטפת חג - אצלך כמו תמיד ושוב שווקים וסמטאות והצבעים והריחות. מה עוד אספר מה אאדיר את כמו תפילה, את לי כמו שיר. ואם אדע שגם יש אהובים לך מלבדי את תהיי כמו תמיד רק שלי. ושוב כחול ושוב לים - אצלך כמו תמיד ושוב קצת לח ושוב קצת חם - אצלך כמו תמיד, ובלילות אביב פורחים שמיים, איזה כוכבים. ושמש נחה על הגג - אצלך כמו תמיד ושוב עירי עוטפת חג - אצלך כמו תמיד ושוב שווקים וסמטאות והצבעים והריחות.
34.
ילדה היתה אי שם בכפר ביתה טבל בשדות דגן קלת כנף היתה, פרפר לבין הגורן והגן ולה ביום הרוח שר הלילה יתנגן. רחל, רחל, אורך יהל בצמותייך הזהב נושק זהב רחל, רחל, יינך אפל ובעינייך העינב נושק עינב. רחל. עלה שושן מן החולות וייף מאוד בעלעליו ואין מחול במחולות שלא תירקוד קלת כנף וצליל קולה בין הקולות מרעיד במיתריו. ולילה בא כבד מטל - ותעלם בשדות ניכר. נוגים הכוכבים מעל כעיניהם של בני הכפר. שושן למול ביתה נבל, ורק הרוח שר.
35.
לתת את הנשמה ואת הלב לתת לתת כשאתה אוהב ואיך מוצאים את ההבדל שבין לקחת ולקבל עוד תלמד לתת, לתת. לגלות סודות בסתר להתיר את סבך הקשר כשהלב בך נצבט מכל חיוך, מכל מבט אתה נזהר, אתה יודע וחוץ ממך איש לא שומע פוסע בין הדקויות וממלא שעות פנויות לתת את הנשמה ואת הלב לתת כשאתה אוהב עוד תלמד לתת, לתת. אתה לומד עם השנים לבנות ביחד בניינים לחיות עם כל השינויים לרקום איתה סיפור חיים ולעבור ימים קשים במצוקות וריגושים תמיד לדעת לוותר ואת הטעם לשמר לתת... לראות בתוך הנפילה שיש מקום למחילה תמיד אפשר שוב להתחיל כמו יום חדש, כמו כרגיל לתת...
36.
שוב העדר נוהר, במבואות הכפר. ועולה האבק משבילי-עפר. והרחק עוד צמד ענבלים מלווה את משך הצללים. ערב בא, ערב בא. שוב הרוח לוחש, בין גדרות-גנים ובצמרת הברוש, כבר נמות יונים והרחק על כתף הגבעות עוד נושקות קרניים אחרונות. ערב בא, ערב בא. שוב הוורד חולם, חלומות בלאט. ופורחים כוכבים, במרום אט אט. והרחק בעמק האפל מלווה התן את בוא הליל. ליל רד, ליל רד.
37.
מרוב אהבתי לא יכול להראות אהבה ומרוב אהבתך אני עצובה עצובה מרוב שמחתי החיוך נעלם מרוב שמחתך את בוכה בוכה מרוב הרגלי לחושך לא רואה אור מרוב הרגלך לאשליה קשה לך לעצור אז בוא נתחזק יחד את עם עצמך ואני איתך וכמו שכבר אמרתי שילך הפחד שילכו הדמעות תהיה שלי אהיה שלך והכי חשוב שכל אחד יאמין בעצמו
38.
עוד יורד הטל ואני כבר כאן מחכה לך ליד האגם זימרת ציפורים תלווה אותך בואי נערה ובפי אהבה הי נערה בואי אל האגם ברבורים שרים שירת אהבה הי נערה בואי אל האגם ברבורים שרים שירת אהבה מסביב עצים נוף כה מרהיב ברבורים יפים באגם שטים דמותך טמירה אלילת האגם פרח לבן כעורך הזך הרך הי נערה... ביתך הקטן ליד האגם את היא אשר כל עלם בך ירצה בואי נערה אלילת האגם .מה טוב יהיה אם רק תאמרי לי כן הי נערה...
39.
לא אני הוא האיש, לא אני - אל שובו משכבר מצפה את. את קורות נדודי הישנים לך הבאתי במקום טבעת. במבט אל תצודי יגון - הוא חלף, אך לא מת עדיין. התקרבי וראית בחלון על מצחי העייף אות קין. אל תבכי, תעבורנה שנים ואחר לך יביא טבעת. ואני - לא אני הוא האיש אל בואו משכבר מצפה את. מה אכפת לך אני או הוא, או אחר יתנבא ביער, ובחצות, תוך דממת הרהור, לך ירקום אגדת הסהר. והשחר בשחוק עת יקרא ויחרוק שן מבעד לדלת, אז יופיע אחר, ושירה לך ישיר משכימה ונבדלת. אל תבכי... מכולם מנת חלקך תקחי - בו יגון, בו הצחוק, בו הכוח. ובמותך לא ידעו למי את הקדשת את ליבך המנוח. אל תבכי...
40.
זה מכבר אין איש מחכה לי שם. ואם אין ים, הרי אין גם ספינה. הדרך קצרה. החוג צומצם. ובכן מה? עוד שבוע? עוד חודש? עוד שנה? אחרי מותי עוד יהיה משהו בעולם. מישהו יאהב מישהו. מישהו ישנא. הדרך קצרה. החשבון לא הושלם ובכן מה? עוד שבוע? עוד חודש? עוד שנה? הטל נופל, ערב צונן על פני. על פרשת הדרכים הקרובה אותה תחנה. מחר אני אתעורר ואפקח את עיני - אלוהים אדירים, עוד שבוע? עוד חודש? עוד שנה?
41.
הוא אמר: "אם תלכי אחרי לא קטיפה תלבשי ולא משי יהיה מר עד בלי כוח, אולי" אז אמרה היא לאט: "כוח יש לי" "אם צריך - אתהלך בסחבות כלובשת קטיפה מבריקה, אם צריך - אקרצף מרצפות ואהיה בעיני כמלכה" "כל אשר תבקש ותשאל אעשה ואוסיף לשמוח יהיה טוב, אהובי, יהיה קל לעולם לא יחסר לי כוח" אז אמר: "מה יהיה אם אבגוד ואותך אעזוב מיותרת בלילות ארוכים לחכות עד שובי מזרועות האחרת?" "אם צריך לחכות - אחכה." כך אמרה ופניה באור "אם צריך לא לבכות - לא אבכה העיקר שאדע כי תחזור" אז אמר: "מה יהיה אם אגיד שעלייך לקום וללכת ולשכוח אותי, ושנית לא לשוב, כי לרחוב את מושלכת?" היא רק רגע שתקה ותחייך אז דיברה ופניה ככפור: "אם תאמר לי ללכת - אלך אם תאמר לא לחזור - לא אחזור!" "אך דבר רק אחד אל תשאל: אל תאמר לי אותך לשכוח כי את זאת, אהובי, לא אוכל בשביל זה לא יהיה לי כוח"
42.
אם אני, אני בוכה זה לא אומר שרע לי אני בוכה כי זה מצחיק להיות לבד להיות לבד זה לא אומר זה לא אומר אולי זה משהו אחר אולי זה חם אולי זה קר אולי זה סתם כדי לומר שאם אני, אני צוחק זה לא אומר שטוב לי אני צוחק כי זה עצוב להיות אחד להיות אחד זה לא אומר זה לא אומר אולי זה משהו אחר אולי זה חם אולי זה קר אולי זה סתם כדי לומר אם אני, אני הולך זה לא אומר שיש לי כל הדרכים שלי הולכות תמיד על יד תמיד על יד
43.
מעל הצמרות עדים העננים, כשהירח אל הגן מניד ראשו, נותן סימן אפשר לשבת. שם בפינה אותו ספסל קלט את כל כמות הטל והתרטב. "תיקח מגבת" אומר הלילה ושוכב. הלילה הזה שום סימן הוא לא נותן הוא מעוור, הוא מכוון, את התנועה בשלל גחליליות. הוא מספר מעשיות והוא חושב שילדים מאמינים לזה מן לילה שכזה, כזה. בחלונות כבו מזמן כל האורות, ושתי עיניים ירוקות שולחות סימפונית אנקות סולם מינורי. בביתני התינוקות מייללים בהפסקות נצבט הלב, "הי אמא עורי, אומר הלילה ושוכב. הלילה הזה... החלה רוח שורקת אלף מנגינות, חצר פניה מליטה עוצרת את נשימתה כי בא אורח. הסהר מעגל את פיו במין חיוך כל כך חביב ומסתרק "אתה קירח", אומר הלילה ושוכב. הלילה הזה...
44.
כשדניאל ישן ישן כל העולם ציפור קטנה בקן השמש בטח גם הרוח לא ישרוק עץ לא ישיר עליו רק צל כוכב רחוק קורץ לו ממרומיו כשדניאל ישן פיות אליו באות ונסיכים גם כן מכל האגדות ושלגייה וכל שבעת הגמדים יוצאים אליו מכל ספרי הילדים כשדניאל ישן כשדניאל ישן שני פרפרי זהב עודרים גומות של חן באודם לחייו ומלאכי מרום סביב למראשותיו שומרים על החלום שהוא חולם עכשיו כשדניאל ישן
45.
סורו, סורו מני, יגון, קדרות ומחשבה. הן חי אני, חי עודני שכר אשתה ואהבה... לחיי יפתי, אחותי הקטנה. ומחר יישאני גל, אל יודע אנה... גלים-גלים, הן זהו ים. חרש, כבש, זוהי ספינה. אך את לי אהובה, גם פה גם שם אחת צנועה, שנייה פרוצה לחיי יפתי, אחותי הקטנה. ומחר יישאני גל, אל יודע אנה... שיכר שיכר אשתה היום כי מחר יאכלונו הדגים לעזאזל הכל! אין לי מקום מלצרית צנועה ושני לוגים לחיי יפתי, אחותי הקטנה. ומחר יישאני גל, אל יודע אנה...
46.
"ימלא פי תהילתך כל-היום תפארתך: אל-תשליכני לעת זיקנה ככלות כוחי אל-תעזבני:"
47.
אני זוכר את בית הערבה פיסת מדבר צרובה בארץ חרבה ירדן זורם שקט כמו חלום וים המלח מת, מכאן ועד לסדום אני זוכר את ים המלח שם המים הכבדים, גלים בלחשם אסדת אשלג לוהטת מן החום וכל הנצורים, עוברים את ים המוות לסדום. המדבר כיסה אותך, באבק לבן ורך עץ ירוק בארץ חרבה, איך נשכח את בית הערבה.
48.
ניסיתי להדביק את צעדיה, כתפה שוב בכתפי כמעט נוגעת. חיכיתי לעיניה, חיכיתי לעיניה, מה עוד יכולתי לבקש באמצע הרחוב? עד סוף הקיץ אדע את התשובה, את פשר הקולות אלמד, את כל החלומות, אפתור את הפחדים, בסוף הקיץ שוב אשב בין ידידים. אני רוצה פתאום לחזור הביתה, אבל צילה שוב בצילי כמעט נוגע. הנה אנחנו שניים, שלובי צילי ידיים, מה עוד יכולתי לבקש באמצע הרחוב. עד סוף הקיץ אדע את התשובה, את פשר הקולות אלמד, את כל החלומות, אפתור את הפחדים, בסוף הקיץ שוב אשב בין ידידים.
49.
גשם ועננים, לילה בלי כוכבים, שמש לך מצפים. שקט ומהומה, חורף בכל פינה, שמש לך מצפים. קצף ים וגלים, מזח עזוב דייגים, שמש לך מצפים. רוח קרה מצליפה, קיץ יש עוד תקווה, שמש לך מצפים.
50.
רוח סתיו אל החלון הביאה חזיונות של ימים קרים ושל שלכת ובבית שוב האף דבק לזגוגיות וחשוון דוחק חומו של קיץ וכעלה נידף ברוח, כך דואות המחשבות אל שמש בחופשה ועל ירח שכבה בחורף ואילן קטן שחוח, משתופף בצל אביו ורוח יגעה נושאת משא לעייפה, עד האביב רוח סתיו אל הדרכים הביאה הבטחות של ימים טובים עומדים בפתח ויונה תמימה נושאת ענף למזל טוב ושלמים שלווים פני השמים ועוברת לה חולפת עוד עונה ועוד תקופה והעולם כמנהגו נוהג ומשתנה בתוך שבוע ואני עומד תמה, מתקשה קצת להבין אבל אף פעם לא אדע ולפני סיבה להאמין רוח סתיו הבהירה מחשבות, וזה לא די לה רוח סתיו עשתה שירות יפה רוח סתיו עשתה שירות יפה רוח סתיו עשתה שירות יפה
51.
עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך. וענן בשמיו ואילן בגשמיו מצפים עוד לך, עובר אורח. והרוח תקום ובטיסת נדנדות יעברו הברקים מעליך. וכבשה ואיילת תהיינה עדות שליטפת אותן והוספת לכת - - שידיך ריקות ועירך רחוקה ולא פעם סגדת אפיים לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה וצמרת גשומת עפעפיים.

credits

released April 1, 1998

יזמות: מיכה שטרית, ניצן זעירא, ענת אסולין, שרגא בר, מיקי זר, מיכאל תפוח, ניר שפריר
מפיקים: ניצן זעירא, מיקי זר
ניהול אמנותי: מיכה שטרית
יעוץ אמנותי: קובי בן עטר
ניהול הפקה: אתי מצלאוי
ניהול רפרטואר: גילת נוימן
הפקה בפועל: שגית מיכאלי, שרון רוטר, יפעת זר
עוזרת הפקה: יעל כהן
מזכירת הפקה: סיון ברנשטיין
יחסי ציבור: ארבל תקשורת - רונית ארבל, מורן מאיר
מנהל שיווק: בני נדיבי - קש בק בע"מ
שיווק ופרסום: אייל בוחבוט
מחלקת שיווק: אריאלה יגור
עריכת סדר שירים: תמר מרום, קובי בן עטר
מאסטרינג ועריכה דיגיטלית: האולפן של יזהר אשדות
ניהול ארט ועיצוב: יוסי אוחיון - מורדי אוחיון
ניהול פרומו: דני רכט - אדר הפקות
ניהול פיננסי: שרגא בר

תודה ל: אמנון שילוני, מנחם גרנית, אמיתי נאמן, יוסי כסיף, יואב קוטנר, אהוד מנור, אודי דבוש, ד"ר דראם - יוסי בוזין, האוזן השלישית - אלי, חגית אסולין, הני מאור, אורי פירסט, גיא יפה, גולן צרפתי, עידית חן, דוד טרטקובר, יעל אלין, עו"ד אורן שדמי, עו"ד יאיר לנדאו ועו"ד אורן מן, עו"ד עופר בן-ארי, יורם קניוק, תמי הורוביץ, ניר (צ'יצ'ו) רוזנפלד, נועז דשא, נועה לוי, ענת שפרלינג, חורש ואלד, עידן זעירא, אלי חכים, וידיומית - מאיר וגלית, עוזי אדם, רני בלאייר, עופר זר, חיים אברהם, חיה בר, יוסי בר-חמא, נורית לומן, יונה קלינגר, אליו מביאנלה קפה, ביה"ס תלמה ילין - מירי זמיר, בל"ל אחד העם - יעקב, ציפי ויפה, כוכי מלחי, משה לוי, חיים שמש, שרון דרי, שרון עזריאל, סלי ושמיל מאקו"ם, אשר ביטנסקי, תמר בן-יהודה, ג'וני שועלי, עודד פרח, מיקי הררי, יועד נבו, אודי הניס, תמי סטמרי, עדי אוסי, ריקי גולדשטיין, שרונה היין, ישי זמוש, רותי טוויל, ציפי כהן, אתי אנטה, יעל יודקוביק, מתי אלחנתי - הד ארצי, רוני בראון, איציק אלשייך
תודה מיוחדת: אמנון נדב, טל יודקוביק, אלי שטרית (שיש), אייל בוחבוט

license

all rights reserved

tags

If you like עבודה עברית, you may also like: