more from
NaNa Disc | נענע דיסק
We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

ע​ב​ו​ד​ה ע​ב​ר​י​ת 2

by עבודה עברית

/
  • Streaming + Download

    Includes unlimited streaming via the free Bandcamp app, plus high-quality download in MP3, FLAC and more.

      ₪80 ILS

     

1.
אדם צובר זיכרונות כמו נמלים בחודשי הקיץ. בחודשי הקיץ כמו חגב בעת הקיץ - ויש שאדם שר. ובחורף הנמלים מתכנסות מתנועעות ברכושן ומכלות לאט את הרכוש ואת החורף מכלות לאט, לאט. אדם צובר זיכרונות כמו נמלים בחודשי הקיץ. בחודשי הקיץ כמו חגב בעת הקיץ - ויש שאדם שר. והחגב בחורף שר לפתחים לטעום מזיכרונות העונה העונה האהובה שבשירו ממנו חמקה. אדם צובר זיכרונות כמו נמלים בחודשי הקיץ. בחודשי הקיץ כמו חגב בעת הקיץ - ויש שאדם שר.
2.
את קרובה אל קו הגבול שבויה, קסמו של המדבר את עמוד האש לפני המחנה - בראשית את מסיטה אל קו המים והאש לא תבער את הלהבה והלהב. כמו ציפור את חופשיה רוצה לגעת בשמים כמו ציפור את חופשיה מסיטה אל קו המים - ציפור מדבר את קרובה אל קו הסוף צמאה, עורפו של המדבר את מעיין יבש באפיקים צרובים - במדבר את מסיטה אל קו המים והאש לא תבער את האהבה והלהב. כמו ציפור את חופשיה רוצה לגעת בשמים כמו ציפור את חופשיה מסיטה אל קו המים - ציפור מדבר
3.
שיער ארוך שחור משחור, מבט עינה כטל טהור. עורה לבן והיא כולה תפילה שהלב צמא לה. הו הו הו... פמלה היתה עוברת בכל יום, אותה שעה אותו מקום. הוא לא ידע את שמה אבל, היה לבו הומה פמלה. הו הו הו... פמלה דו דו דו וה... הוא לא ידע את שמה אבל, היה לבו הומה פמלה... הו הו הו... פמלה ויום אחד היא נעלמה, מכל דמותה נותר לו שמה. והוא תוהה האם אמת או רק חלום היתה פמלה.
4.
אוזניי אטומות, חיוכך זיכרון עמום הודף מחשבות וזורק כמו אל בור פעור חותם על חוזים, הסכמים שעבר זמנם רואה את הכל, מתערב ונשאר בצד הכעס כבר נעול אבל עדיין מטלטל בין הפינות החשופות אני צריך להיזהר כשאת תבואי לא יהיה כבר כלום זה כמו מקום אחר אני בורח וקורא לך, לא יכול להשתחרר אם יש עוד סיבות, הן כבר לא חשובות היום צולל, נעלם וטומן את הראש בחול אוסף שאלות, זה עדיין בפנים בוער פוחד לעלות ותמיד מחדש נופל הכעס כבר נעול אבל עדיין מטלטל בין הפינות החשופות אני צריך להיזהר כשאת תבואי לא יהיה כבר כלום זה כמו מקום אחר אני בורח וקורא לך, לא יכול להשתחרר
5.
בערב ב' כסלו טרפתי את נפשי יצאתי את ביתי אשר אל מול הים הכנסתי אבן אל הכיס קשרתי חבלים נכנסתי אל הים נלחמתי בגלים נפשי ביקשה רחם בתוך מערבולות אבל אני חולם אני בתוך חלום ובחלום אגם שקט בין העצים ובחלום אגם ודגי זהב שטים יום אסוני הוא יום ששוני ויום ששוני הוא יום אסוני עיוור בלב ים מי אותו יציל נפשי ביקשה רחם אבל אני חולם הידרדרה נפשי לבור שביעי ושם תפסה את מקומה ביער אומללים טורפי נפשם בכפם הופכים כאן לעצים חיות רעות שוכנות בענפים יום אסוני הוא יום ששוני ויום ששוני הוא יום אסוני
6.
אתם זוכרים את השירים ששרנו אז, שמי הפז, אתם זוכרים בערבים, מתחת גג של כוכבים, עם חברות וחברים היינו לפעמים שרים. אתם זוכרים את הטיול עם המדריך ההוא שאול, ואיך אהרונצ'יק הבריון היה לוחץ אקורדיון וגם צועק בקול אדיר עכשיו כולם, כולם לשיר... ובלילות הכי קרים, היינו סתם מאושרים, עם בדל סיגריה ראשונה לוקחים ללב - ולריאות משתעלים ושואלים ומחכים להפתעות... ביום שישי על הגדר עם הידיים בכיסים ואליהו השמן - אומר מילים נורא גסים, אבל בחושך לא ראו איך שהסמקנו וגם הוא... עומדים שעות ומביטים על אריאלה הקטנה, ואיך עסיס אבטיחים - מכתים את לובן חולצתה ואת לבנו התמים אשר רוקד לעומתה... אתם זוכרים את השדות הנרקיסים בשבתות הכל עבר כל כך מהר וקצת קשה להיזכר איך פעם זה היה פשוט לשיר, לחיות ולא למות. אתם זוכרים את השירים...
7.
היו ימים - היו ימים כשעוד היינו ילדים. תמצא הכל באלבומים, אולי יגידו חברים. היינו יחד חבורה - עצים אספנו בשדרה. בקומזיץ סביב המדורה, שרנו, זאת היתה שירה. כך היינו בשכונה, כך היה כל השנה, חשבנו ש"לשיר" זה "לבלות", היו ימים - היו לילות. עברנו את אותם ימים וכבר היינו נערים. רקמנו אלף סיפורים, ערמנו אלף מזמורים. גילינו את האהבה, ידענו מן האכזבה. ידענו "רע" ו"טוב יותר", ותמיד המשכנו לזמר. כך היינו בשכונה... יש אומרים כבר התבגרנו - הכל הפך להיות ישן. דבר מאז לא לקחנו, חוץ משיר אחד ישן. אחד מנכ"ל - שני לוחם, שלישי בכפר סוסה רותם. אחד היה למהגר, ואני ממשיך פה לזמר. כך היום זה בשכונה, השכונה כבר נתרוקנה. לא שדרה ולא גינה, נותרה רק מנגינה. אזכור תמיד בכל פינה, את צלילה של השכונה. כך היינו בשכונה...
8.
יום בו יקום ביננו כחומה כל עילבון קטן אשר שתקנו כל רגש מר, אשר בלב חנקנו פגיעות, אשר נשאנו בדממה. וכל מבט מושפל יהיה אשמה וחלומות רעים, בהם נצרבנו באהבות זרות, אשר אהבנו דרדר וקוץ, כל שעל אדמה. ביום בו נעמוד, זרה מול זר גזולי עתיד ונבגדי עבר איך תיצמד עינינו הנואשת אל כל אשר ידענו משכבר ואל היום, בשלל צבעי הקשת נושיט היד ולא נמצא דבר
9.
איך שנדלקתי על עינייך לא חשבתי על המחר איך שנסחפתי אחרי האור כמו אותו הפרפר כמו הפרפר שנשרף לו אל הסוף כמו שהגל מתנפץ לו אל החוף חם חם חם חם חם חם חם חם חם חם חם חם יום אהבה בשמש אהבה פשוט כמו החול משהו שאני יכול בו לאחוז בלי ליפול באת לי לחלומות הישארי איתי לאיזה מקומות הם עוד ייקחו אותי חם חם חם חם חם חם, שמש חם חם חם מכה מכה חם חם חם איך על החול בבוקר קמתי על הבוקר על החול רק השמים עד אין סוף של מים הים הכחול אין להשיב את שהלילה לקח יש בי רק שיר כי אין לי עוד אותך חם חם חם חם חם חם, שמש חם חם חם מכה מכה חם חם חם
10.
אני אשיר לך שיר על דברים שלא אמרתי לך, על מה שלא העזתי להוציא מפי. אני אשיר לך שיר על מה שלא סיפרתי לך, עם מנגינה פרטית, שיר רק לך ולי. ואת שוב תעביר לך יפה ומרקדת ושוב תלכי לך סתם לקנות זוג עגילים. אני אהיה עגיל בתנוך אוזנך הלילה, לשמור על זיו פנייך כמו ילדה על לבבי. אני אשיר לך שיר... אני אפול לך כמו צמה אל המותניים אני אהיה שבוע לך ואת לי מבצרי. אצבע לך בכחול את רוב ריסי עינייך, אני אוהב אותך ילדה יותר מאשר אותי. אני אשיר לך שיר... אני אצא אלייך כמו טיל אל הירח, אני אהיה ספינה לך ואת קול השלום. אלייך אתגלגל כמו גל לבן ברוח, אפול לי לרגלייך ילדה ואתייבש מחום. אני אשיר לך... ואם את לא תקשיבי לי ולא תבואי לרגע, את קושי מכאובי רק קצת לי לרכך. אצא לי מאוזנייך, עגיל קטן פרוע, אתקע עצמי סתם כך ילדה באמצע לבבך. אני אשיר לך שיר...
11.
הענן הגדול התמסר לרוח הבוקר וכמו נער צוחק הוא צהל כיוצא במחול קרן שמש נגהה ופרעה לו תלתל בתסרוקת ונפרש כמו כנף והמריא להפליג בכחול מתהפך על גבו ומושיט זרועותיו להגיע אל כדור נעלם שממתין לו אי שם במרום שהרוח נשפה בתנופה שהדף הבל פיה שדאה ותעה ונפוג ונמוג מן החום איזה בוקר של כיף, איזה כיף שהיה לי הבוקר איזה כיף על הבוקר, אח, איזה בוקר בכיף איזה כיף הוא אמר, איזה כיף שהיה לי הבוקר איזה כיף על הבוקר, אח, איזה בוקר בכיף הענן מעינייך דואה אל השמש ברוח ונפוג ונמוג והכל שוב נשטף בכחול בלבי שניתר ושקע ונמלא געגוע ואני שוב כנער צוהל יוצא במחול איזה ערב של כיף, איזה כיף שהיה לי הערב איזה כיף על הערב, אח, איזה ערב בכיף איזה כיף הוא אמר, איזה כיף שהיה לי הערב איזה כיף על הערב, אח, איזה ערב בכיף איזה בוקר של כיף, איזה כיף שהיה לי הבוקר איזה כיף על הבוקר, אח, איזה בוקר בכיף עוד ועוד, עוד ועוד, אוהב אותך מאוד מאוד עוד מעוד, עד מאוד, עוד ועוד
12.
אמרת לי אתמול שחלמת עליי בלילה זה דבר כל כך נחמד לדעת שמישהו חולם עליך גם אם זה חלום קצר ואם זו את זה אפילו עוד יותר נחמד תחלמי ותשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום כשאת ישנה ומחייכת לעצמך אני שמח שאני שם לפעמים נחמד שחולמים עליך גם אם זה חלום קצר ואם זו את זה אפילו עוד יותר נחמד תחלמי ותשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום
13.
מה לך בחוץ ילדה מנוח לא מצאה רגלך ציפור פצועה, חזרי אליי ושובי לביתך האזיני לקולות הרעם על גגות בתים מקול סופה שמרי נפשך שובי לביתך סהר חצות גבוה אור על אנפי אילן תני לנפשך לשמוע זמר קטן שם צמח לענה שם נפש מרעידה מקור חלון אפל ותריס מוגף שובי לביתך סהר חצות גבוה אור על ענפי אילן תני לנשפך לשמוע זמר קטן שאי עין למרום כבר סדק שחר מאפיר נעורה כבר ציפור אחת שובי לביתך
14.
ברחוב הנשמות הטהורות הקבצנים פשוטים עורות גורפים כספים, פורטים שטרות חושפים מומים לעשרות ומנגנים על כינורות ברחוב הנשמות הטהורות הפנסים ללא אורות אזוב וטחב בקירות הגנבים בחצרות אוספים בשקט אוצרות לכל רחוב, יש שם פרטי אשר מעיד על טיב יושביו בכל רחוב, תלויים שלטים על צדיקים ללא רבב ברחוב הנשמות הטהורות הנערים עושים צרות ונפלים לנערות פותחים תיקים וחקירות מלכלכים את הקירות לכל רחוב, יש שם פרטי... ברחוב הנשמות הטהורות שלחו שלושה למאסר מפני שלא ידעו מוסר ועל השלט שהוסר שינו את שם הרחוב הצר שינו ל"דרך כל בשר"
15.
האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד, ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם, ומחשוף כף רגלך יילטף בעלי האספסת, או שלפי שיבולים ידרוך ותמתק דקירתם. או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת על כתפייך, חזך, צווארך, וראשך רענן. ותלכי השדה הרטוב וירחב בך השקט כאור בשולי הענן. ונשמת את ריחו של התלם נשום ורגוע, וראית את השמש בראי השלולית הזהוב, ופשוטים הדברים וחיים, ומותר בם לנגוע, ומותר, ומותר לאהוב. את תלכי בשדה. לבדך, לא נצרבת בלהט השרפות, בדרכים שסמרו מאימה ומדם. וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת כאחד הדשאים, כאחד האדם.
16.
משהו מתרוצץ ולא מוצא מקום משהו מתפוצץ רוצה להיות אדון לידידו האיגו הוא בר לא אמיגו משהו מתבייש בורח לפינה משהו מתייאש נתתי לו עוצמה לידיד האיגו הוא כבר לא אמיגו לא זה לא מדאיג אותו להיות צפוי, תלוי כי אין לו כוח למחוק הכל או סתם לשכוח כי אין לו שקט מספיק לקחת אות לתת את כל האמת ורק אמת אינטריגו חי באיגו מת משהו משתולל נתתי לו הכל משהו מתבלבל אני כבר לא יכול לידידו האיגו הוא כבר לא אמיגו או - אני ברוח אינטריגו אחריי לא מצאתי דרך זה לא היה כדאי לידידו האיגו הוא כבר לא אמיגו לא זה לא מדאיג אותו להיות צפוי, תלוי כי אין לי כוח... משהו מתרוצץ (איגואינטריגו) משהו מתפוצץ (איגואינטריגו) משהו מתבייש (איגואינטריגו) משהו מתייאש (איגואינטריגו) איגו מתבלבל בי אינטריגו משתולל בי.
17.
בוקר בא יום חדש על מרפסת עץ בהוסטל באוסטרליה זאת עמליה חברה של גל גל מתוסכל בנהלל שם נשאר לחרוש את שדות העמק הוא יבנה לה בית על ההר היא לא תשוב שוב תזרח השמש, היא לא תשוב מעליו היא לא תשוב שוב תזרח השמש, היא לא תשוב שוב תזרח השמש מעליו עברה שנה היא לא חזרה פגשה את ג'ימי ג'ונס חבר של מה שמו דנדי אוהד של גנדי ושל לוחמי חירות איתו התחתנה בתוך כנסייה גל קיבל מברק פניו הלבינו כולם הבינו שהסיפור נגמר היא לא תשוב... לעמליה ג'ונס עכשיו יש חווה אלפי ראשי בקר אבל אין אהבה היא חושבת לחזור לנהלל גל מחכה שאולי זה יקרה ארבעים שנה חלפו בשדות העמק הוא יחכה לה גם בגלגול הבא היא לא תשוב...
18.
לא יכולתי לעשות עם זה כלום אתה שומע לא יכולתי לעשות עם זה כלום זה היה אצלי בידיים ולא יכולתי לעשות כלום ולא לעשות משהו אתה שומע יכולתי לגמגם מה רציתי להגיד יכולתי להרגיש הכי רע שאפשר ופתאום אתה עומד כמו ילד קטן בסינור לצוואר וחוזר על השאלה מה עשית עם זה שואלים לאן בזבזת את כל זה היה לך סיכוי ועכשיו תצטרך להתחיל הכל מחדש
19.
הי, מישהו שומע אותי הלו, מישהו שומע אותי מישהו מקשיב לי שומע אותי בנאדם לשתות איתו להעביר איתו את הלילה כי הלילה הזה מתקרב לקצו מתמעט והולך
20.
בראשית היו שמים, בראשית היה הים כחול. בראשית היו לי יום ולילה, שעות רבות כחול. בראשית היתה הארץ, דשא עשב רך כשי לה, בראשית. גן בעדן, גן בלי שער, משמים גשם טוב ניתך. ואלוהים היה רחום עם שחר, ולמשמרת נתן הוא לי אותך. בראשית היתה לי שמש, בראשית זימרו לי ציפורים. בראשית הבשיל הפרי עד ערב, תותים וגרגרים. היה לי ערב, הרוחות זימרו שיר ערש, בראשית. גן בעדן, גן בלי שער...
21.
יום יום אני תולש מהלוח דף יום ראשון עצוב יום שני אני שמח ויום שלישי הוא יום חדש שבו אשכב על הגב, אתהפך על הבטן והמוח רץ או עובד כמו חמור, במזוזה אני עבד והמוח רץ יום יום אני הופך מחומר לאבק יום ראשון שחור יום שני אני זורח ויום שלישי כוכב חדש שבו אשכב על הגב... יום יום אני ממתין לסוף הטוב יום ראשון כמעט יום שני את נעלמת ויום שלישי אני לבד ואז אשכב על הגב...
22.
היא יושבה לחלון ושורקה שערה, בעיניכם היא פרוצה ובעיניי היא ברה. מר לי מר, לבי היום עליי רע, אם רחלה איננה - אני אנה בא? פה יש לבריות והולכות הן רכיל, אך רחלה לי היא ואנוכי לרחל. מר לי מר, לבי... בערב כי אצא אל משעול הקמה - ורחלה אין עימי - אין עימי הנשמה. שיבולים, גבעולים, לרחלה שאו שלומי וענו בי: אם תאחר - ומתי במקומי. מר לי מר, לבי...
23.
אמי אמי פתחי הדלת כל גופי רועד מקור אמי אמי פתחי הדלת על כתפי משא כבד ליל חלף השלג בא הוא מצליף בעצמותיי אביט אל על הרים עליי לא נדע מה המחר חבר יצא למשימה הלב בוכה בחשיכה אמי אמי פתחי הדלת כל גופי רועד מקור אמי אמי פתחי הדלת על כתפי משא כבד הלב דואב רחוק ממך שולח לך אלפי ברכות הלילה קר בתוך חדרי חום ועדנה בחלומי נערתי הקטנטנה מכתב שלחה באהבה אמי אמי פתחי הדלת כל גופי רועד מקור אמי אמי פתחי הדלת על כתפי משא כבד
24.
אמא, מילה אחת קטנה ובה עולם ומלואו אמא, עד סוף ימיו יישא אותה אדם בלבבו והיא עולם ילדות רחוק והיא מבט של רוך וצחוק והיא שיר ערש מלטף והיא יצור שרק אוהב מילה קטנה אשר חודרת פנימה, אמא. בשעת עמל או הרהורים בשעת דממה ובשירים בשעת חריש האדמה בשעת שלום ומלחמה אתה לוחש מבלי משים מילה שהיא הרבה מילים אמא, מילה אחת וסיפורים יש בה אין סוף אמא, אשר נטעה בי אהבה, והיא לא בת חלוף והיא החדר החמים והיא פלאי הסיפורים והיא עולם האגדות והיא שעות מאושרות מילה קטנה אשר חודרת פנימה, אמא. בשעת עמל או הרהורים... אמא, אישה אחת ומה רבות בה הדמויות אמא, היא כל אותם הרגשות בין אושר לדמעות והיא האופק הרחב אשר הזמן בו לא חלף והיא הווה והיא עבר והיא האושר במחר מילה קטנה אשר חודרת פנימה, אמא... בשעת עמל או הרהורים...
25.
באנו אלייך עם המון אמונה רצינו ממך לעשות מדינה בנינו לך בתים וסללנו כבישים פתאום נשארנו בלי חברים. היינו בסדר ואהבנו לצחוק כולם אז אמרו שנגיע רחוק אבל אנחנו נשארנו תקועים עם שק של חובות והמון חטאים. אז איפה, איפה טעינו? מה עשינו רע? למה אנחנו לא מוצאים תשובה? שחררנו לך כותל וייבשנו ביצות שמרנו עלייך בשעות הקשות נתנו לך הכל, לא ביקשנו תמורה לפתע אנחנו אחים לצרה. תמיד אחרייך באש ובמים חנקנו דמעה וחרקנו שיניים ידענו שעוד, עוד יבואו ימים עכשיו יש כאלה שלא בטוחים. אז איפה, איפה טעינו...
26.
מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים, שהמתיק סודות עם סביונים ושחפים, שספר כל נמש חרש ובחול נרדם, מה קרה לו יום אחד שקם ונעלם? אני רוצה לחזור אל הימים הכי יפים שלי, הימים היחפים של בנימינה כן, אני זוכר, הכל זרם לאט, השמש לא מיהר, אנשים אמרו שלום, חבר היה חבר. היורה יירד מחר, הבט בלבנה. איך היה יבול הענבים השנה? היכנסו הערב, יש ריבה מתות גינה, ובלילה תתכסו כי תהיה צינה. אני רוצה לחזור אל הימים... ועכשיו אם יום או ליל, אם רע לי ואם טוב, אין לי רגע זמן לשבת ולחשוב. לפעמים אני כמעט מדעתי יוצא, כל ימיי אני הולך לשם ולא מוצא. אני רוצה לחזור אל הימים... מה קרה לילד שנרדם בחול החם, שיום אחד, לפתע, קם ונעלם?
27.
אחכה לך כבה את כל אורות עירך ובוא אל הפינה שלנו בין סדינים צחים ולבנים אחכה לך אסוף אותי אל תוכך הרחק בערפל שלנו בין עשן אדום ועננים אחכה לך אחכה לך בקצה הערב שטה שטה לקראתך, אוהב אחכה לך אחכה לך בסוף הדרך קח את הדמעה את הכאב אחכה לך חרוט עמוק בתוך לבך את ספר הספרים שלנו שנכתב בסתר הסתרים אחכה לך לנשום עמוק את צווארך בתוך האהבה שלנו רק חדים חידות אך לא פותרים אחכה לך... אחכה לך להיאבק בתוך גופך וכך בשדה הקרב שלנו את מותי למצוא איתך, אוהב אחכה לך...
28.
אמרת שהכל יסתדר לך בסדר, כמו בספרים שקראת בבית ספר. כולם לך אמרו: "אתם זוג משמים". עכשיו השמים ריקים, ובינתיים - ארבע בבוקר, השחר מפציע, חושבת אולי הוא בכל זאת יגיע, שמה קומקום, מציתה עוד סיגריה, ברדיו שירים שסוגרים את הלילה. יום בא ויום הולך ואת נשארת נאיבית שכמותך. חולמת ליד התנור ורוקמת צלבים וקווים לחולצה של הילד, הגבר שלך, מי יודע היכן הוא שותה ובורח כמו אליהו. בבוקר תצאי בחלוק לנער את הברוש המשיר טיפת לילה זוהרת, מרחוק אז תראי איש שיכור רץ אלייך ושוב לקראתו תפרשי זרועותייך. יום בא ויום הולך...
29.
בעיר הקטנה היה היה איש אילם גבוה ודק וכולם הכירוהו, אך שמו לא ידעו כי תמיד הוא הלך ברחוב ושתק כי תמיד הוא הלך ברחוב ושתק איש אילם וגבוה ודק בערב היה הוא עובר ברחוב עובר ומדליק פנסים והיו רק רואים את כנפי מעילו כי הסתיר את פניו בין חבלי הכבסים כך תמיד הוא הלך ברחוב ושתק איש אילם וגבוה ודק ויש שהיה מנער צמרות כשהיה מטייל בגנים ילדים אז היו מאספים הפירות ופניו אז היו מכוסי עננים כך תמיד הוא הלך ברחוב ושתק איש אילם וגבוה ודק בחורף היה הוא יושב בפונדק בידו קנקן יין ישן אבל אנו ראינו רק קצה מקטרתו כי פניו אז היו עטופות בעשן הן תמיד הוא הלך ברחוב ושתק איש אילם וגבוה ודק ופעם פרצה מלחמה והאיש אילם גבוה ודק יצא עם כולם, אך לא שב עם כולם ואומרים כי גופו בכדור שם נסדק ויותר לא הלך ברחוב ושתק איש אילם וגבוה ודק אבל כבר בעיר מדליקים פנסים ועוד יין נמזג בפונדק וקוטפים גם פירות, אך יותר לא רואים מתהלך ברחוב איש גבוה ודק כי יותר לא הלך ברחוב ושתק איש אילם וגבוה ודק יותר לא הלך ברחוב ושתק איש אילם וגבוה ודק.
30.
כשאת פותחת דלת - אני רוצה להיות מנעול כשאת מתלבשת - אני רוצה להיות שרוול כשאת שוחה בים - אני רוצה להיות טיפה כשאת רוקדת - אני רוצה להיות רצפה כשאת משלמת - אני רוצה להיות ארנק כשאת משתעלת - אני רוצה להיות חיידק כשאת נרדמת - אני רוצה להיות חלום כשאת עוזבת - אני לבד אני אבוד כל העצים לבשו ירוק אני לבשתי ג'ינס וכובע עכשיו הכל נראה רחוק רוצה לדעת למה? כובע כשאת פתאום נדלקת - אני רוצה להיות גפרור כשאת מציירת - אני רוצה להיות ציור כשאת מריחה - אני רוצה להיות שורה כשאת מכוונת - אני המטרה כל הכבוד לנחלים כי הם יודעים לאן ללכת והעצים והעלים הם יודעים מתי תהיה שלכת כל העצים לבשו ירוק אני לבשתי ג'ינס וכובע עכשיו הכל נראה רחוק רוצה לדעת למה? כובע היה טוב... היה טוב, היה יושי... אני לבד - אני אבוד
31.
למה עכשיו, דווקא כשטוב לי, את כל כך משונה? למה עכשיו, דווקא כשטוב לי, משם את לא עונה? את כל המקומות כבר עברת מזמן לבדך, לבדך, לבדך. למה עכשיו אין בעינייך מה שהיה אתמול? למה עכשיו, שוב זה קורה לי, מה שקרה אתמול? את כל המילים כבר שמעת מזמן לבדך, לבדך, לבדך. הנה עוד כדור פורח הוא מעליי הנה עוד כדור פורח מחייך אליי למה עכשיו אין בשמים כל כך הרבה מקום? למה עכשיו אין בידיים רק טיפ-טיפת חלום? את כל מה שיש כבר ראית מזמן לבדך, לבדך, לבדך. לאן עכשיו את מסתכלת כבר אין על מה לחשוב? למה עכשיו, כל מה שבא לי, לקום ולעזוב? ללכת מפה ולהיות עמוק בראשך, בראשך, בראשך. הנה עוד כוכב זורח שם מעליי הנה עוד כוכב זורח מחייך אליי את כל המקומות כבר עברת מזמן לבדך, לבדך, לבדך.
32.
מזוודה אחת, בגדים ונעליים ספר ודפי כתיבה שתי תמונות מתוך אלבום, אחת ילדה צוחקת, בשנייה היא עצובה אני נוסע בעקבות האהבה נוסע בעקבות האהבה אמא התקשרה לומר להתראות ושהיא מרגישה לבד היא לא רצתה לבוא לשדה התעופה שלא אראה את כאבה אני נוסע בעקבות האהבה נוסע בעקבות האהבה ואני לוקח את כל מה שיש לי ונוסע לאישה שאוהבת אותי, אולי אמצא את מה שחסר בי שם אולי יכבה כל מה שמתייסר בי בזמן שהיא ארזה, אחזה בי וחיבקה לפני שאור הנר גווע היא אמרה אליי שגם אחרי שהיא נוסעת, כמו תמיד, תהיה קרובה אני נוסע בעקבות האהבה נוסע בעקבות האהבה ואני לוקח את כל מה שיש לי... המטוס מוכן, אני פונה אליו, הכל מתחיל, הכל עבר מזוודה אחת, בגדים ונעליים ים פחדים, נהר תקווה נוסע בעקבות האהבה
33.
במקום הכי נמוך בתל אביב אסור לך להפנות את הגב השקט מאיים להתלקח מישהו יפסיד עצמו בקרב. במקום הכי נמוך בתל אביב הלב מונח חשוף על השולחן אני שותה את המרירות שמסביב אני שותה וכל החדר נעלם. במקום הכי נמוך בתל אביב משהו עוזב בי את הגוף לא יודעת אם רציתי להיות כאן אם שקעתי או התחלתי לעוף. בחמש נגמר הלילה בחוץ ודאי השמש כבר עולה ואני איתך הלילה כי נגמרו לי השמים ושכחתי איך להתחיל מהתחלה ומעבר לזה כל הזמן אוהבת אותך. במקום הכי נמוך בתל אביב אני נשארת כאילו אין ברירה לרדת ולרדת הלאה הלאה נמוך יותר מפני האדמה. במקום הכי נמוך בתל אביב האור לא מתקרב לשום פינה אני הולכת לאיבוד בתוך הפחד הולכת ומאבדת אותך. בחמש נגמר הלילה בחוץ ודאי השמש כבר עולה ואני איתך הלילה כי נגמרו לי השמים ושכחתי איך להתחיל מהתחלה ומעבר לזה כל הזמן אוהבת אותך.
34.
סוף העונה, כל חלון מראה כבר את סוף העונה בלילות כאלה היא לא ישנה, משהו עומד באוויר. פרק נגמר, כל הסימנים שהקיץ עבר יש לה הרגשה שהעצב מוכר שוב הגיע סתיו אל העיר. ילדות גדולות בוכות עכשיו כל שנה בסתיו כל שנה בסתיו מחכות שכבר ייפול כוכב כל שנה בסתיו מה יהיה עכשיו. כבר ממחר היא תהיה אחרת, לבד זה מוזר היא אולי תבין שמדי מאוחר שום דבר חשוב לא קרה. שוב עננים, עוד מעט הגשם, בינתיים שתיקה עוד מעט הקשת, דממה ארוכה שבע השנים הבאות. ילדות גדולות בוכות עכשיו... סוף העונה, כל חלום מראה כבר את סוף העונה בלילות כאלה היא לא ישנה, משהו עומד באוויר.
35.
אל תחפש רחוק תישאר קרוב כי ככה זה לאהוב את עצמך לא מול המראה תיכנס לתוך כן זה יכול להאיר אותך תסתכל לה בעיניים תישך את השפתיים עד שזה יכאב לך קצת בתוך תוכך היא מחכה שתקפוץ לתוך המים ותפתח את העיניים עד שזה ישרוף לך קצת בתוך תוכך תדע בוא, בוא ותעזור לשפוך טיפה של אור לתוך החור החשוך הזה רק אל, אל תיסע רחוק לא אל תעזוב כי ככה זה לאהוב אותך תסתכל לה בעיניים תישך את השפתיים עד שזה יכאב לך קצת בתוך תוכך היא מחכה שתקפוץ לתוך המים ותפתח את העיניים עד שזה ישרוף לך קצת בתוך תוכך תדע
36.
והלכתי לבד בין המון אנשים רציתי אותו התעוררתי לבד ברחוב המואר חלמתי אותו והאם בכלל אדע איך לאהוב אותו? כי התרגלתי לעצמי לא רואה אחרת כי התרגלתי כבר לחשוב שאין אף אחד קרוב כי התרגלתי לעצמי לא רואה בכלל לאן ממשיכה עכשיו מכאן תבוא יותר קרוב תבוא יותר קרוב, תבוא ואולי גם לאהוב התעוררתי לבד מול הקיר הלבן רציתי אותה התעוררתי לבד לא מבין את עצמי חלמתי אותה והאם בכלל אדע איך לאהוב אותה? כי התרגלתי לעצמי לא זוכר אחרת כי התרגלתי כבר לחשוב שאין אף אחד קרוב כי התרגלתי לעצמי לא זוכר בכלל לאן אני הולך עכשיו מכאן תבוא יותר קרוב תבוא יותר קרוב, תבוא ואולי גם לאהוב את יודעת מה שזה עושה לי? שזה חסר, שזה בוער? את יודעת מה שזה עושה? כי התרגלתי לעצמי לא זוכר אחרת כי התרגלתי כבר לחשוב שאין אף אחד קרוב כי התרגלתי לעצמי לא זוכר בכלל לאן אני הולך עכשיו מכאן תבוא יותר קרוב תבוא יותר קרוב, תבוא
37.
הנה נפתלי, נפתלי הדג הפה קצת פתוח לא מוציא אף מילה מתחת לפוני עיניים כחולות הרופא אמר שהטבע עושה טעויות וכולם הסתכלו עליו וצחקו מבוקר עד ערב עושה פרצופים מתבלבל בידיים מלכלך ת'סדינים וכולם הסתכלו עליו וצחקו (כולם צחקו עליו והתרחקו) קשה, קשה להיות בן-אדם נפתלי רוצה לחזור אל הים לפעמים קירות חשופים זה מראה מלבב כמו מסך שקוף שמכסה את הפגמים חיוך שמתוח עד כאב בעולם המופלא ללא מילים, שקט, שקט שאפשר למשש כחול בעיניים זה מה שיש קשה קשה להיות בן-אדם, נפתלי רוצה לחזור אל הים.
38.
ריקי יאו
39.
חולצה כחולה והיא עולה בלי שום ספק, על כל העדיים חולצה כחולה במפעלה, תמשוך לבם של כל הפועלים
40.
אין לי ראש למילים ארוכות ואתה מין מילה ארוכה שכזאת צ'או ידידי וד"ש לחייך בתקווה שתבין את הפרחה השמש של פראג' קורעת את הים ואני מפליגה בתוך הכפכפים לאן שייקחו האורות אני שם עם הלכה הליפסטיק ושאר דאווין כי בא לי לרקוד בא לי שטויות בא לי לצחוק ולא בא לי עליך בא לי בימים ובא לי בלילות בא לי לצעוק אני פרחה. פנים שלא עושות חשבון וג'ינס בסטייל שכתוב בעיתון סלסול נצחי בשערות ופוסטרים במקום קירות רוצה לאהוב כמו בסרטים חתיך שיבוא באנגלית וצבעים Come on baby המטוס מחכה ועוד חלום שלי ממריא לו ובוכה כי בא לי לרקוד בא לי שטויות... פעם כשיהיה לי זמן להיות גדולה פעם תיגמר המסיבה כי בסוף כל פרחה מסתתר שיכון קטן בעל לדוגמה ואלף כיווני עשן כי בא לי לרקוד בא לי שטויות...
41.
שושנת פלאים ברוכת-אל פורחת לאיש ואיש. יש כל שנות חייו דורש לה, יש מוצא אותה חיש. ובדרכי חיים, נתע בם עד אם יומנו רד, כל פרח נפגוש נשאלה: "האת שושנתי? את?" - ויש ערב-חורף נוגה בא, ואבלו שדמות-בר, תתבונן, תבחין דרכך - שושנתך נקטפה כבר. אשרי האיש שנמצאה לו, ובשעתו קטף זו; ואוי לו לאיש לא הכיר בה בדרכי חייו הוא. טוב לוׂ לוּ כבה נרו בו, וכנפל ירד בור: הן דומה הוא לעיוור זה, שחשך בעדו אור.
42.
עוד דקה את נעלמת סביב דמותך עולה עשן עוד שתיקה שמלטפת פעימות הלב החם. את שותקת, מתבוננת כשאת פה, הו, כמה טוב ולפתע את לוחשת בוא, אותי לא תעזוב. אני שלך את לא יונה שבודדה אני איתך האהבה עוד לא כבתה את שהיית לי היחידה האהובה אותך שוב לא אשכח עוד מבט שוב מעינייך זה אתמול היה חלום והלילה שפתותייך מנשקות אותי בחום. אם את פה אז תאמיני אני שלך ואת שלי שמעי צליל אהבה, הביני אם אלך, תלכי איתי. אני שלך את לא יונה שבודדה אני איתך האהבה עוד לא כבתה את שהיית לי היחידה האהובה אותך שוב לא אשכח
43.
באו הצלילים ומשכוני אחריהם מכושף הלכתי אל הלילה עימהם שקט כחול ריחף בעיר גם לדממות ניגון ושיר שיר החלומות הנכלמים המגביהים וצוללים עם הרוחות והטללים המגביהים וצוללים עם הרוחות והטללים שיר של התקוות שלא יושגו לעולם שיר של אהבה טרופת אביב בלב נפעם שיר של שמחה ויגונים שיר של תפילה לאלוהים שיר החלומות הנכלמים... מתפלא הרחק בתוך השקט הכחול את צלילי הליל אספתי בתרמיל גדול וכשלבי יוצא לשיר את תרמילי אני מתיר שיר החלומות הנכלמים...
44.
צור משלו אכלנו, ברכו אמוניי. שבענו והותרנו כדבר ה'; הזן את עולמו רועינו אבינו. אכלנו את לחמו ויינו שתינו; על כן נודה לשמו ונהללו בפינו. אמרנו וענינו אין קדוש כה'; La rosa enflorece En el mes de may; Mi alme s’escurece Sufriendo del amor; Los bilbilicos cantan Sospiran del amor; Y la passion me mata Muchigua mi dolor; Mas presto ven paloma Mas presto ven a mi ; Mas presto tu mi alme Que yo me vo morir;
45.
הערב בא, שקיעה בהר יוקדת אני חולמת ורואות עיניי: הגיאה נערה קטנה יורדת ובאש כלניות לוהט הגיא. את הפרחים לצרור היא תלקט לה ובשבילים המתכסים בטל. אל אמא היא נחפזת וקוראת לה: הביטי מה הבאתי לך בסל! כלניות, כלניות, כלניות אדמדמות אדמוניות. כלניות, כלניות, כלניות מטוללות חינניות. שקיעות בהר תבערנה ותדעכנה אבל תמיד כלניות תפרחנה. סופות לרוב תהמנה ותסערנה אך מחדש כלניות תבערנה. כלניות... שנים עוברות, שוב השקיעה יוקדת. הנערה גדלה, יפתה בלי די. היא אל הגיא עם בחיר לבה יורדת ושוב כלניות פורחות בגיא. מושיט אליה בחיר לבה ידיים והיא צוחקת וטלולה מטל. אליו לוחשת בין הנשיקותיים: הבט נא מה אספתי פה בסל! כלניות... שבועות האהבה הוי תישכחנה, אבל תמיד כלניות תפרחנה. כי השבועות כלות כמו עשן הן, אך הכלניות תמיד אותן הן. כלניות... שנים עברו, שקיעה בהר יוקדת. הנערה כבר סבתא, ידידיי. הנה כבר נכדתה לגיא יורדת ושוב כלניות פורחות בגיא. וכשקוראת הנערה אליה: "הביטי סבתא מה הבאתי לך," מצחוק ודמע זוהרות עיניה והיא זוכרת שיר מזמור נשכח: כלניות... כן, הדורות באים חולפים בלי גמר אך לכל דור יש כלנית וזמר. אשרי האיש אם בין סופות ורעם פרחה הכלנית לו, לו רק פעם. כלניות...
46.
עכשיו בין יד חנה לבין טול-כרם השכנה מואזין בוכה מראש מסגד גבוה לילה לבדה מאחורי זכוכית כבדה משדרת אבל אי אפשר לשמוע לילה ברדיו, אולי היא קוראת לי אני עוד זוכר שדה בוער ותופת מלמעלה חול בעיניים פתאום אני כאן בלי אף חבר חדר לבן עליי סוגר, חושך הלילה לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, רדיו רמאללה לילה בלילה זה קולה המלחשש מקשקש וחובש 1965 מטשטש אותי רדיו רמאללה לילה ולילה יום יבוא ניפגש, ניזכר נתרגש איך היה ב-65', לילה, לילה רעש מכונה בין שדה מוקשים לשדה כותנה מפלח את הקשר שבינינו לילה לא עונה, אבל עוד יש בי אמונה אלוהים גדול הוא בטח לצידנו לילה ברדיו, אולי רק נדמה לי אני מחפש אותה ואין כלום על הסקאלה לילה שותקת, רדיו טרנזיסטור מנגן לו רק יכולתי לטלפן אל לילה הלילה לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, רדיו רמאללה לילה בלילה זה קולה המלחשש מקשקש וחובש 1965 מטשטש אותי רדיו רמאללה לילה ולילה יום יבוא ניפגש, ניזכר נתרגש איך היה ב-65', לילה, לילה
47.
מתוך המפעלים, מתוך המשרדים מבין רגלי נשים, מבין הילדים הצפירה תיקח אותנו, לשדות האדומים למלחמה יש רחם, אנחנו נולדים בפחד יש חיים, שלא ידענו לפנים גברים שוטים היינו, אבות ובעלים הפכנו ציידים בשדות האדומים איך חלפו שנים, השבט חוזר אל השדות האדומים
48.
אם יש לי מיתרים, הם מתנגנים ברטט. אם יש בי דאגה, היא חשופה כמעט. אם יש בי אהבה, היא תיאמר בשקט. אם יש לי שורשים, הם מתארכים לאט. אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד, הרוח משנה תכופות את כיוונה. ניסינו לעזוב, אבל אני יודעת: אנחנו נשארים שנה אחר שנה. בחדרים שלך השמש משרטטת קווים ורצועות של אור על הכתלים. אני למענך כל בוקר מלקטת, פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין. האם אתה משיב, האם אתה עונה לי, אולי באוזנך הולמים גם שעוני. אולי אתה מקשיב, אולי אתה דומה לי, הן בפניך משתקפים פתאום פני. אם יש לי מיתרים, הם מתנגנים ברטט. אם יש בי דאגה, היא חשופה כמעט. אם יש בי אהבה, היא תיאמר בשקט. אם יש לי שורשים, הם מתארכים לאט. יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד ובחסדו שורות אליך נכתבות. קח את ידי עכשיו עשני מפויסת. ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות.
49.
שנינו נוסעים אני על ההגה ואתה לידי, אנחנו יודעים הכביש לפנינו והדרך בפנים. מנסים להגיע אל קו הרקיע מנסים להגיע אל קו הרקיע ולפעמים יורד ערפל ושנינו שקטים. כבישים מתפתלים מן הדרך סטינו, אך במסע לעולם לא טועים. מנסים להגיע אל קו הרקיע מנסים להגיע אל קו הרקיע שם הראש אפשר לו, לעזוב את הגוף, הפגיע... וכשנגיע אל קו הרקיע, בכוחות אחרונים נחייך לעצמנו נשנס את מותנינו ונצא אל קו רקיע חדש... מנסים להגיע אל קו הרקיע...
50.
השמים משתנים לעיני החקלאים. השכנים מתכוננים לימים הנוראים. מישהו חושב עליך ורושם את מעשיך. בוא הביתה במהרה עם הרוח הקרירה. מנדרינות מבשילות בפרדס במועדן. המורות משתעלות והולכות לישון מוקדם. כבר ראיתי נחליאלי ואולי זה רק נדמה לי. עוד חמסין נשבר אתמול, גם החופש הגדול. מה יקרה ומה יחלוף שואלים הכתבים, כשלאורך כביש החוף מתייצבים החצבים. מה בעיתוני הערב מבשרת הכותרת. בוא הביתה במהרה עם הרוח הקרירה.
51.
לו הייתי פיראט בת מלכה לו היית שהמלח יבש בעיניה בספינה מזהב לרוזן הרשע מפליגה במצוות אדוניה לו הייתי פיראט על שבעת הימים לבקשך בספינה אז יצאתי ובקו המשווה באיים החמים לך מיטה של פרחי בר הצעתי אך אני לא פיראט יפתי לא שודד אלא גבר אחד העומד בשערך וניצב לו בלילה הזה הבודד ואין חרב לו על הירך ואין חרב לו על הירך לו הייתי פיראט, לו הייתי פיראט בספינה אדומת ירכתיים לו הייתי פיראט אז עיני האחת לראותך היא תיטיב מן השתיים במשקפת מלח ארוכת הקנה כמו שחף אשקיף אל האופק וחרטום אז אשלח בעקבות הרוחות ודמי יתנפץ אל הדופק אך אני לא פיראט יפתי לא שודד... אל הקרב אל הקרב ספינתי אז תקרב וספינה בספינה תתנגח פה יטבע כל הצי או יגיע קצי וחרבי בלבות הרוגיה אז בבגד פרום אגנבך אל האי שאף איש בחופו לא ירד עוד ויסבא מן הרום כל הצוות הטוב וישיר יפתי סרנדות אך אני לא פיראט יפתי לא שודד...
52.
כאן היה מכחול ואנו שניים - מציירים ציור בתוך צבעים, שלא יוכלו לדהות כאן היתה טירה ונהר זורם בלי מים עברתי רק כדי לראות הטירה עמדה בראש הגבע בתוכה נפלו הרבה מילים, שאיש עוד לא אמר הפרחים שרקו מין מזמור מחמיא לטבע היום הוא שיר מאוד מוכר לא, אין טירה אל תביט עליה, היא איננה אין מה לרוץ ככה, אין יותר שמים הגבירה כבר מתה אין נהר בלי מים עברתי רק כדי לראות הקירות סדוקים, הכל קפא ואתה יושב בראש זקוף וכבר מוכן לשלוט קח את שתי ידיי וראה בשתי עיניך היום הכל בוער פחות לא, אין טירה אל תביט עליה...
53.
בפיג'מה החוצה משקיף רואה ת'אנשים ממהרים לא מבין את הריצה, לא מבין למה לא לשמוע בקולי אתמול בבוקר התעוררתי מוקדם בניסיון להשתנות פתאום ראיתי בשמיים ציפור ישר שיניתי את התוכניות או-אה, לשבת על הדשא או-אה, לנוח בצל או-אה, מניסיון טוען ש- לא קשה בכלל להתבטל ילדה עגלגלה היתה שלי לא רציני, היא אמרה עניתי: או-רובואר, אני על הדשא לא רוצה ילדה, לא רוצה עבודה או-אה, לשבת על הדשא או-אה, לנוח בצל או-אה, מניסיון טוען ש- לא קשה בכלל להתבטל עכשיו אני עייף, גמרתי לשיר מי שלמד ישיר איתי מי שרוצה יבוא בראש שלי מי שנשאר יבוא מחר
54.
נד אילן נד אילן צמרתו ליטף הרוח ונשק עליו שם בגן שם בגן יפתי קטפה תפוח וצחוקה שנהב לו אני אילן היא רוח ונשקה אף לי עוד תקטוף אותי תפוח חינני הו מתי היום יפוח ואשא קולי יפתי רדי לשוח בגני
55.
ואת, איך שאת יודעת אותי את, איך שאת נוגעת בי את, איך שאת אוהבת אותי, את ואת, איך שאת מכילה חולשתי, את, איך שאת קשובה ללבי, את, איך שאת אוחזת ידי את כמה שיותר גבוה כמה שיותר לנגוע כמה שיותר בך כמה שיותר גבוה את, איך שאת לוקחת אותי את, איך שבלילות לצידי, את, איך שאת לומדת אותי, את ואת, איך שבצחוקך שמחתי את, איך בדמעתך כאבי, את, איך בהיותך היותי את כמה שיותר גבוה כמה שיותר לנגוע כמה שיותר בך
56.
שני תפוחים, שני אדומים, נפלו על דשא רך. התגלגלו, התכרבלו, בתוך העשב. הם זמזמו, הם נמנמו, וטוב להם כל כך. מתפוחים מה כבר אפשר לדרוש בעצם? לפעמים אני רוצה שכבר עכשיו יבוא הסתיו, כשהכל, הכל חלף ולא נחשב, ומעכשיו - פשוט לשכב בשקט על הגב. שני תפוחים, שני אדומים, חלמו שעה תמימה, איך הם עפים, כמו שני שחפים אל השמים. התלחשו, וקשקשו עם אמא אדמה. מה כבר אפשר לדרוש מתפוח או שניים? לפעמים...
57.
כשצלצלת רעד קולך ואני ידעתי שאני אבל בגללך. ולא היה לי צורך לשמוע את דברך כי כשצלצלת רעד קולך. ואני ידעתי שאני אבל בגללי ולא היה לך צורך לשמוע את קולי. כי כשצלצלת רעד קולך ואני ידעתי שאת כבר אינך.
58.
נעבור את החורף ואחר כך נראה באביב, באביב בינתיים שב תחת עץ הקלמנטינות זה עונתי, עונתי קבל את הדין זה נופל מלמעלה תחשוב שזה גשם, תחשוב שזה חורף ואחר כך נראה נעבור את החורף ואחר כך נראה באביב, באביב, באביב באביב אני אלבש חולצה לבנה ואחצה את הרחוב כמו מלך... באביב בחולצה לבנה כמו מלך, כמו מלך... נעבור את החורף ואחר כך נראה, באביב, באביב קבל את הדין זה נופל מלמעלה תחשוב שזה גשם, תחשוב שזה חורף ואחר כך נראה נעבור את החורף ואחר כך נראה באביב, באביב, באביב
59.
רק אתמול דרכי היתה ברורה לי, לכאורה משלתי בחיי. מישהו צחק עלי מישהו אולי משתעשע על חשבוני. מישהו צחק עלי ושלח אותך אלי, איך זה הפכת על פיו את עולמי. רק אתמול החופש כה קסם לי, לכאורה הכרתי את עצמי. לא יודעת את נפשי זוהר אנושי, בא הציפני עד היסודות. לא יודעת את נפשי כי לבי כבר לא חופשי, ככה נשביתי למה לא להודות. רק אתמול מתי מתי היה זה, את הזמן בקושי אזהה. אם אתה הוא גורלי אם אתה שלי, למה רק חלק - קח את כולי. אם אתה הוא גורלי אם צילך שואף צילי, אל תיקח רק חלק קח כבר את כולי. אם אתה הוא גורלי אם אתה שלי, למה רק חלק קח כבר את כולי.
60.
בחריפות הזאת עוד יום, עוד יום ובצפיפות הזאת עוד יום, עוד יום. החזאי מוסר את התחזית - משקעים, שינוי זרימה ורוחות תזזית. ויש כאן מקום לדמיון עוד יום, עוד יום. בהשתקפות הזאת עוד יום, עוד יום. בהיחשפות הזאת עוד יום, עוד יום. המלאכה רבה והזמן קצר ואנחנו כבר יודעים שהגשר צר. אמצע הדרך. ויש גם בזה ניסיון עוד יום, עוד יום. לא להתמעט וגם לא להימלט ותמיד לשאוף ללכת הלאה. ללכת זה אומר לא להסתלק, כן, כוונתי לומר: לא להסתלק. אמצע הדרך - ויש גם בזה ניסיון עוד יום, עוד יום. בחריפות הזאת עוד יום, עוד יום. בציפייה לטוב עוד יום, עוד יום.

about

מחווה לשישים שנות יצירה מקורית

credits

released April 1, 2008

מפיקים אחראים: ניצן זעירא, יניב דוידסון
ניהול השיווק ומדיות חדשות: בנימין נדיבי
ניהול אמנותי: ניצן זעירא, שרון ינאי
ייעוץ אמנותי ועריכה מוזיקלית: קובי בן עטר, דרור נחום
סמנכ"ל תוכן: רונן ירקוני
סמנכ"ל תפעול: עידו אריאלי
ניהול הפקה: אתי מצלאוי
הפקה: שלומית ישראלי, גל פרמן, מיכל איצקוביץ'
עריכה דיגיטלית: יובל זילברשטין Anana MHz קיבוץ מעוז חיים
ניהול יחסי ציבור ופרומו: חגית נוביק סלומון
יחסי ציבור: אדווה מילר
ניהול ארט והפקת דפוס: הדס אי ירושלמי

חוברת
ניהול אמנותי ועיצוב: הדס אי ירושלמי
עריכה ותחקיר: נועה הרשקוביץ, שרון ינאי
הפקת חוברת: נועה הרשקוביץ
עריכה לשונית והגהות: נעה רוזן, עינב יעקובי
תחקיר תמונות: לילי יודינסקי
אישור תמונות: קרין אטדגי
צילום רפרודוקציות: קטי אבולעפיה זיתוני
צילום סטילס אמנים: גל דרן

הפצה דיגיטלית: איימיוזיק בע"מ
הפצה בלעדית: התו השמיני הפקה והפצה בע"מ
ייעוץ משפטי: עו"ד עידו חיטמן, משרד עורכי דין יגאל ארנון ושות'

license

all rights reserved

tags

If you like עבודה עברית, you may also like: