1. |
||||
|
היא ישנה עמוק,
בלי חלומות.
לפני שנתיים נרדמה,
מאז לא קמה עוד.
ולמה לה?
פטורה מפחד,
ממיסים ומכאב.
וחיוכה, שקט שקט,
עם השנים
הולך ומתרחב.
|
||||
2. |
||||
|
קרום: לא הצלחתי בחוץ לארץ, אמא.
לא הרווחתי כסף ולא נעשיתי מאושר.
לא ביליתי, לא התקדמתי, לא התחתנתי,
לא התארסתי ולא הכרתי אף אחד.
לא קניתי כלום, לא הבאתי כלום.
במזוודה שלי יש לבנים משומשים
וכלי רחצה. זהו, אמרתי לך הכל,
ואני רוצה שתעזבי אותי במנוחה.
האם: בטח מכין לי איזו הפתעה.
קרום: לא.
האם: בטח איזו הפתעה לאמא.
קרום: לא! לא!
|
||||
3. |
||||
|
וכשמיששנו זה את זו לראשונה,
כבר ניחש הלב הכל:
סחורה פשוטה מחומר זול.
לא היה בנו להט.
בחרנו זה את זו מפני שמוכרחים.
מפני שגשם יורד בעולם,
והלילות קרים,
ומפני שאי אפשר לעבור
את החיים האלה
בלי חיבוק.
אבל מעולם לא עזב אותנו
ריח כבד של שוּק.
|
||||
4. |
יוני רכטר - השיר של יונה
02:47
|
|||
|
את בוכה, ועברו הימים
שבכייך נגע אל ליבי,
שום דבר, יקירה, זולת מותך
לא ימס את הקרח שבי.
ורוח לילה בווילון,
כמו על מפרש לבן, מחליק,
וזוג נעלַי, כשתי ספינות עוגנות
קוראות לי: קום להפליג!
את בוכה ואני מתבונן בך
כמו בפרפור הזבוב,
תולש כנפייך, משועמם,
הלב לא עליז, לא עצוב.
ורוח לילה בווילון,
כמו על מפרש לבן, מחליק,
וזוג נעלַי, כשתי ספינות עוגנות
קוראות לי: קום להפליג!
ומה אזכור מחיי
יום אחד על ערש דווי?
תפוחי אדמה,
וריח עיפוש,
יובש בפה
וצחוק של ייאוש,
ויום שעבר
ונגמר,
ותחושת החמצה...
|
||||
5. |
נועם ענבר - אל תבכי
02:17
|
|||
|
אל תבכי.
יבואו אחרים.
ישנם רבים כל כך.
ואת חשבת:
הוא היחיד.
עוד תראי כמה טעית.
עוד תצחקי.
כל היחידים דומים.
כאלה הם,
באים, נעלמים,
ומשאירים כתמים.
אל תבכי - כַּבְּסִי.
פִּרשִׂי לך להלילה
שוב סדין נקי.
יבואו אחרים.
אל תבכי.
|
||||
6. |
||||
|
שמים את אבא במקום שקט,
בחלקה קטנה שבור בה,
מצידו האחד שוכב הרב פוּקס,
מצידו השני חיה שְׁצ’ורְבָּה;
אמא עומדת בִּנְהִי וְהִי,
משני צדדיה מיקי וצבי,
מאחוריה, עדין וזריז,
ז’אן-פּול, ידיד מפאריז.
|
||||
7. |
||||
|
פנים של ילד באגם,
לא משתקפים - הפנים עצמם,
נגרפים בזרם בהילוך איטי,
עננים למעלה בשלווה שטים...
בחלון רחוק מבט אמו
לא משתקף - המבט עצמו,
היא מחכה, והוא לא בא,
עננים שטים בשלווה רבה...
דברים שניסינו לשיר ולומר,
לא השתקפות - רק הדבר.
|
||||
8. |
||||
|
בין שדך הימני לשדך השמאלי
זוחלת טיפת זיעה שלי
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.
תחתונַי מקומטים על גב הכיסא,
מול שיירי העוגה וספלי הקפה,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.
הכל פתאום זר ותפל ולא מובן,
אַתְּ, החושך, הקור בישבן,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.
על המצח שלי את מעבירה ידך,
ואני עוד מנסה לשחק בשדך,
אך אני כה עייף ואין חשק לחיות.
את מושכת באף כאילו בכית,
ולי צר במיטה ולוחץ בשלפוחית,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.
אני קם מכוּוץ ומפהק למולך,
את עוצמת עינייך ומחכה שאלך,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.
לובש בחיפזון את תחתונַי הצוננים,
נכנס לגרבַיּ עם ריחם הלא נעים,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.
"לילה טוב" את אומרת,
"לילה טוב" אני עונה,
ועומד עוד רגע, מסתובב ויוצא,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.
בין שדך הימני לשדך השמאלי
השארתי טיפת זיעה שלי,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.
|
||||
9. |
||||
|
ליד הספסל הזה היתה לי פעם פרידה,
וגם מול התחנה הזאת היתה לי פעם פרידה,
לפעמים ברפרוף שפתיים,
לפעמים בקפאון סלידה,
ובתוך בטני תמיד גוּלת מתכת כבדה.
ואם ישאלו אותי על דבר שמחת החיים,
כהרף עין אמלט אל בת שחוק הנבוכים,
כאומר: חייתי, חייתי, היו כמה רגעים,
ובתוכי צינה קרושה מכסה
על המיית קול בוכים.
וככל שאת רכה, אינני מוצא בי רוך,
והנני בא אל בצק נפשך באצבע גסה למעוך,
וללכת הביתה לבדי, נותן דעתי לדרוך
מיתר של צער עמום, להרעיד בי לילה ארוך.
|
||||
10. |
אלי מגן - זו שעה נפלאה
03:11
|
|||
|
זו שעה נפלאה
של רעדת הלב,
והייתי רועד לו יכולתי לרעוד,
והייתי שר ולוחש באוזנייך
לו יכולתי לשיר וללחוש,
זו שעה נפלאה,
לא היתה, לא תהיה עוד כמותה,
את גוהרת עלי, ואני תחתיך
קשוב בלי תנועה,
כאילו יהיה עוד רגע דבר מה,
שכמותו לא ידעתי,
ואת עוד תדעי,
ואני לא אדע.
|
||||
11. |
||||
|
חשבתי שאצלנו זה יהיה שונה:
כשהרופאים יאמרו: "הוא מת" –
את לא תרפי,
שעות, ימים, שנים,
עוד תגהרי עלי,
פיך צמוד אל פי.
אך כשאמרו לך הרופאים: "הוא מת" –
פרצת בבכי ואחר כך דממת,
שפירושו לא קמת, לא התקוממת,
שפירושו השלמת, שפירושו
אני לשם, ואת לשם.
|
||||
12. |
||||
|
אוי מנגינה ישנה, עצובה:
מי שחי זקוק לאהבה.
ומי שאין לו אהבה,
יסתפק בקצת חיבה.
ומי שאין לו גם חיבה,
ילעס לו לחם עם ריבה.
אוי מנגינה ישנה, עצובה...
|
||||
13. |
||||
|
אני ילד בעיגול אור.
לא באתי להרבה זמן,
חיבוק אחד או שניים,
שן חלב, ואני חולף.
אני ילד בעיגול אור.
עובר כמו נשיבת רוח,
משאיר איוושה בין
העלים, מרעיד לב.
אני ילד בעיגול אור.
לביבה: התזכור חיוך של ילד,
קרן שמש, כנף ציפור?
יונה: כן אזכור... כנף ציפור...
לביבה: לא ישוב חיוך הילד,
לא ציפור ולא השמש,
לא ישוב כל העולם
שבו אהבנו כה להיות
לא ישוב, לא ישוב,
לא ישוב עוד.
(אל ילד דמיוני)
לביבה: התזכור אותנו,
ילד משחק שם בחצר?
יונה: כן, זכור... שם בחצר...
לביבה: לא נשוב עוד לֶחצר,
לא נשוב אותך לראות,
לא נשוב לפסוע יחד
על האדמה הזאת,
לא נשוב, לא נשוב,
לא נשוב עוד.
|
||||
14. |
איתמר רוטשילד - ימי הקיץ
05:00
|
|||
|
הנה באים ימי הקיץ המתוק,
שטופי שמחה אנחנו מחכים,
היום ארוך, הלילה עוד רחוק,
אך כבר אנחנו מתחילים לדאוג:
היספיק לנו הקיץ? היספיקו החיים?
היה היה עולם גדול וקסום,
אנשים נולדו וחיו ושמחו והתעצבו...
לפעמים הוא אהב אותה, לפעמים ההיפך,
לפעמים נגמר באושר, על פי רוב בחושך...
הנה באים ימי הקיץ המתוק,
שטופי שמחה אנחנו מחכים,
היום ארוך, הלילה עוד רחוק,
אך כבר אנחנו מתחילים לדאוג:
היספיק לנו הקיץ? היספיקו החיים?
אבל אמרי היכן היית?
לא שמת לב איך הזמן עובר?
לא ידעת שיום אחד ייתם גם העתיד?
אמי, הישוב הקיץ המתוק?
ישוב, ילדי, הקיץ.
הלוא רק אנו אלה
ההולכים ולא שבים,
אבל הקיץ המתוק ישוב לעד.
הקיץ המתוק ישוב לעד.
הנה באים ימי הקיץ המתוק,
שטופי שמחה אנחנו מחכים,
היום ארוך, הלילה עוד רחוק,
אך כבר אנחנו מתחילים לדאוג:
היספיק לנו הקיץ? היספיקו החיים?
|
||||
If you like עבודה עברית, you may also like:
supported by 12 fans who also own “היספיקו החיים? - משירי חנוך לוין”
כולם דיברו על "לווי אותי", וזה באמת שיר מצוין, אבל "אבוא בגבורות אדיר" ו"קשה בלילה" טובים לא פחות, ו"שחרית" פגז ענק.
go to album
supported by 9 fans who also own “היספיקו החיים? - משירי חנוך לוין”
Great new multi-instrumental music from Israel. Lovers of "world music" rejoice: it will take you into ancient territories.
go to album
Walk Thru Me
by The Folk Implosion
Lou Barlow & John Davis return as Folk Implosion, with 10 more songs that are sweetly tuneful.
go to album
featured on Bandcamp Radio Apr 16, 2024
go to album
How Will I Live Without a Body?
by LOMA
An earthy yet somewhat chilly record about life, death, and reconnection, the latest from LOMA experiments with a turn towards the gloomy.
go to album
השמרנים שוב באופנה
by אלון עדר ולהקה
supported by 9 fans who also own “היספיקו החיים? - משירי חנוך לוין”
Ich habe die Band heute zum ersten mal auf Deutschlandfunk Kultur gehört und sie hat mir sofort gefallen.Ich verstehe zwar kein Wort, aber hebräisch ist so eine geile Sprache.
go to album
